תשובות הראם חלק ג· רבי אלכסנדר סנדר מרגליות
סימן יט · א)
כתב הרב הנ"ל באמת השגיח הב"ש שאני אוהב אותו עד למאוד כי הוא תמיד עמקן כראוי והשגחה הי' בעינא פקיחא ופירוש וצריך לדחוק דאף הב"ש פירש כן והשיג עלי' ממעשה שני ת"ח אלא ודאי דאין חילוק דאף בטבע הספינה ושהה כדי שתצא נפשו אינו אסורה רק מדרבנן עכ"ל הנה מה שנתן הסכמה על רבינו הגאון הב"ש יפה פשה אבל אינו צריך להסכמתו וכל חכמים הסכימו עליו אמנם מ"ש שהוא אוהב אותו דברים אלו בלי ספק המה חן השפה ולחוץ שאלו אהב אותו הי' רואה במקומו בסי' י"ו כתב בהדיא דבטבע הספינה ושהה כדי שתצא נפשו הוי משאל"ס ואם ניסת לא תצא אבל בלי ספק שאין הב"ש צריך אהבתו אמנם הראי' שהביא מת"ח אין ראי' כלום למ"ב לגירסת הרי"ף דגריס וטבעו אלא אפילו לגירסא דידן הרי היתר רבו ע"פ עדות נשים וא"כ אע"ג דהגמרא מייתי מעשה שנטבע הספינה אטו לא משכחת שהנשים העידו שראו שנפלו הת"ת לים אמנם א"ב לראי' דודאי כל שראינו שהספינה ואנשים שבתוכה נטבעים ושהו כדי שתצא נפשם אין כאן רק איסור משאל"ס אמנם צריך לחקור העדים אם ידעו מי הי' בספינה בשעת טביעה כי אפשר תיכף שהתחיל הספינה להסתכן קפצו אנשים לים להנצל וכאשר כתבתי להרב המופלג מו' אייזיק בתשובה הנ"ל: