סימן עד
שאלתם בשיתוף מבוי אם א"א לו בלא חבית או דילמא בכל מנא דבעי מנח ליה. כך ראינו שכך היו רגילין להניח שיתוף מבוי בחבית דתנן (עירובין כב א) כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית (שם פ' א) וכיצד משתתפין במבוי מניח חבית של יין ושל שמן ועד עכשיו כך אנו נוהגין שאינו נותנין את העירוב כדי שישתמר מן העכברים ומן החולדה ומן המטר ולא סגי ליה בלא הגבהה. ומר רב יהודאי ז"ל כתב בהלכות פסוקות דיליה וצריך לזכותן ע"י אחר היאך עושה נותן את החבית לבנו שהוא בר מצוה או לבתו בוגרת או לאדם אחר ואומר לו אמור שיזכו בזה העירוב כל בני מבוי זה. ויקבל מידו ואומר יזכו בעירוב זה כל בני מבוי זה.