סימן עב
וששאלתם יוצאה אשה בתכשיט זהב לרה"ר וקשיא לכו מדקתני השירים והנזמים והטבעות דאמר לחצר אין אבל לרה"ר לא. לא כשישנן על האשה אלא חלוצין ומונחין דאמר מחברת (אולי צ"ל דמהו דתימא) משוי הן או שמא כמטבעות או כדינרין קמ"ל הרי הן ככל הכלים ונטלין בחצר אבל אשה שמקושטת בהן בצוארה ובזרועותיה וברגליה ובראשה ובאזניה ובאצבעותיה יוצאה בהן לרה"ר אבל גזרו בהן דילמא שלפא ומחויא לחברתה וכיון דמשלפא ליה מן צוארה או משאר גופה ונקטה להו בידה או ביד חברתה ליתא במקום תכשיט וקא מטלטל ברה"ר ואסיר