סימן סא
לרב האיי. הא דאמור רבנן (שבת יט א') אין מפליגין וכו' מהו לנהוג מנהג זה בנהרות גדולות כגון דגלת ופרת ונילוס של מצרים וליכנס אדם בספינה שלשה ימים קודם לשבת ולישב בה בשבת כשהיא מהלכת או אינה דומה ספינת הים לספינת הנהר לפי שבים מתרחקת מן היבשה ואינו יכול לצאת ממנה כל זמן שירצה ובנהר מתהלכת בקרוב ליבשה וכל זמן שמבקש יוצא או אית טעמא אחרינא. ובני מצרים וכפריה היו נוהגין איסור חמור בנילוס שלהם והיו ממהרין לצאת מן הספינות בערב שבת עד שבא אצלם מי שהתירו להם ועדיין מקצתם נוהגים בו איסור היאך ראוי לעשות. אנו לא שמענו מאבותינו ולא כחכמי שתי ישיבות מעולם מי שהתיר לישב בספינת הנהרות לא בדגלת ולא בפרת ולא בזולתם ואיסור הן נוהגין בדבר זה, ומי שבא והתיר את הדבר הזה במצרים לא יפה עשה כי אפי' היה מותר פתח הוא לכמה קלקלות. ואמרינן (פסחים נ' דברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם וכ"ש דברים שלא מצינו להם התר וכשאתה מעיין דברי חכמים כולם אי אתה מוצא דבר זה בים לבד והפלגה היא שאמרו אין מפליגין ומופלג הוא בנהרות כדרך שהוא מופלג כשהוא בים אבל ודאי אלו לא נתכון אדם לשהות את עצמו בספינה בשבת ודחקו שבת במקום גדודי חיות שאם יעלה וישב במדבר חוששין למיתתו כגון זה יש רוח בדבר ואע"פ דרבוואתא דעלמא וחכמי איתני ישראל נזהרין מאד אפי' מכיוצא בזה וכך ראוי לעשות.