אור ברסלב

תשובות הגאונים – מוסאפיה

סימן נח

סימן נז

עוד לו. וששאלתם הא דגרסי' (פסחים קה א) רב חיננא בר שלמיה ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודה והוא קאי עילווייהו רב המנונא סבא אמרי ליה חזי אי נגה וקדיש יומא נפסוק ונבקעיה לשבתא אמר להו לא צריכיתו שבת היא קבעה נפשה דהתם אמר רב כשם שהשבת קובעת למעשר כך קובעת לקידוש ילמדנו אדוננו אנה אמר רב שמועה זו והיאך פירושה שמצינו בתלמוד ארץ ישראל כמעט ולא נתברר לנו. ויש כמו זאת במקומות אחרים שאומר שמועה מפי חכם ואין אנו מוצאים אותה כגון דאמרינן ב"ב קסב ב) מסייעא ליה לחזקיה דאמר חזקיה מלאהו בקרובים כשר. אל יקשה בעיניכם כי הרבה בלא מנין יש בתלמוד שמועות שנאמרו בתוך מעשים וגופא דשמעתא לא נאמר בדוכתא אחריתי דזמנין דהדרין ואמרין גופא והוו בה וזמנין דשבקי לה ומן ההוא דוכתא בלחוד גמרינן לה ולא צריכיתו לאשכוחה בדוכתא אחריתי. ויותר על כן משניות ברייתא דאמרו תנו רבנן ותניא ולא ידעין היכן אמירן דלאו כלהו מכילתא מטיין לן וקאמרינן אפשר השתא לא אהדר ליה ואהדר ליה בחבילתא אחריתי הכא שמעתא דאמר רב המנונא סבא הדא הוא דוכתא ולכך הוזכר מעשה כדי שתאמר בו שמועה זו ולמקבעה בגמרא ואנו בנעורינו כך הגיע אלינו בעבור ההיא שמעתא באלו מציאות (ב"מ לא ב) דאיסור ורב ספרא דאדכרינן מאי דתנן אלמנה מוכרת שלא בבית דין ואמר ליה ר' אבא לרב ספרא ולאו אתמר עלה אמר רב יוסף אמר רב נחמן אין צריכה לבית דין מומחין אבל צריכה לבית דין הדיוטות שמראין דברים הללו דאתמר עלה בדוכתה ובדוכתה ליכא מידי והכא בלחוד הוא דאתאמרה עלה וכמה תמהנו מזאת עד שראינו רוב התלמוד כך הוא וישר בעינינו. והא שמעתא דאתאן עלה מיהא למדנו כשם שהשבת קובעת מוקצה למעשר כך קובעת שבת לקידוש. ופירוש הדבר הזה כי העת שהיא ספק חשכה ספק אינה חשכה אין מעשרין את הודאי וכל מה שהגיעה עונה הזאת ולא עשר הרי נקבע מוקצה כל השבת כלה ותנן (שבת קכו ב) מפנין תרומה ודמאי אבל לא את הטבל וכו' ואין אדם צריך לקבוע בלבבו שהספק קובעת אותה למוקצה ואין אדם צריך לבדוק ולחקור. וכן מעת שרואה אדם ספק חשכה הרי נקבעה שבת לקידוש ואין צריך לחקור מן הגגות או מן ראשי דקלים ההגיע עת הקידוש כמו שאמרו לו לרב המנונא לבדוק להם כדי שיפסיקו לקידוש ויכינו את השלחן אלא מעשה שנראית להם כי כבר הוקבעה שבת והוקצה הטבל נתחייבו להפסיק ומביאין את השלחן לקידוש. ומה שמצאתם בתלמוד ארץ ישראל כענין שמועה זו אין אנו יודעים מהו אלא מאי דגמירנא בפירושה הגדנו לכם. וסיפא דשמעתא סבור מינה כי היכי דקבע לקידוש קבעא להבדלה כי הלכה פסוקה היא כשם שמפסיקין לקידוש כך מפסיקין להבדלה. אמר להו רב עמרם הכי אמר רב לקידוש קובעת להבדלה אינה קובעת ולא אמרן אלא לאפסוקי קבעא והכי פרישו לה רבנן לאפסוקי דלא מסלקינן שלחן ולהפסיק מלטעום כלום שאין חייבין בשעה שספק חשכה אבל להתחיל בסעודה אין מתחילין אלא בתר דנפיק יומא ומבדל. וכי אמרינן שאינה קובעת להפסיק ולא מחייב לאפסוקי הני מילי לאכילה אבל לשתייה מפסיק ולשתייה נמי לא אמרינן דמפסיק אלא חמרא ושכרא אבל מיא לא מפסיק.

תוכן העניינים

תשובות הגאונים – מוסאפיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה