אור ברסלב

תשובות הגאונים – מוסאפיה

סימן נו

סימן נה

לרב עמרם. עמרם בר ששנא ר"מ דמתא מחתיא לכל רבנן ותלמידיהון ושאר אחינו בית ישראל הדדים במדינת ברצלונא יקרים ונכבדים ואהובים לפנינו. שלומם ירבה לעד ויגדל קבלו שלום ממני וממר רב צמח דיינא דבבא ומן רישי כלי. ומכל חכמים הסמוכים שהם במקום סנהדרי גדולה. ומן בני קיומי שהם במקום סנהדרי קטנה. ומשאר חכמים ותנאים ות"ח שבישיבה כלה. שתמיד בשלומכם אנו שואלים ומבקשים רחמים עליכם שירחם עליכם המקום ברחמיו הרבים. השאלות ששאלתם לפנינו צוינו וקראו אותם לפנינו כשיושבים לפנינו אב"ד ואלופים וחכמים וכל תלמידים. והתבוננו בהם ועמדנו על מה שכתוב בהם וכך הראונו מן השמים. ששאלתם כוס של קידוש טעון ברכה לאחריו או לא. ואת"ל טעון הני מילי היכא דמקדש מן קמי דליתי פתורא אבל אי מייתי פתורא ומקדש אפתורא לא טעון. דילמא בין מייתי פתורא בין לא מייתי פתורא טעון ברכה לאחריו. כל זמן שלא בירך ברכת המזון חייב לברך ברכה אחרונה שהיא על הגפן וכו' מאי טעמא דלא קא חשיב ליה לכוס קידוש בהדי הנך דאין טעונין ברכה לאחריהם דקאמרינן (ברכות מד ב) מיתבי כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו ויש שטעון לפניו ואין טעון לאחריו. וזו היא הלכה דקא מותבינן תיובתא מינה וקאמרינן בשלמא לרב יצחק בר אבדימי למעוטי ירקא דאין טעון ברכה. לר' יצחק למעוטי מאי דאין טעונין ברכה לאחריהן אלא לרב פפא למעוטי מאי למעוטי מצות. ומקשינן לבני מערבא דכד מסלקין תפילי מברכין אקב"ו לשמור חקיו למעוטי מאי למעוטי רוחני דאין טעונין ברכה לאחריהן ואילו כוס של קידוש לא מדכרי כלל אלמא טעון ברכה לאחריו. והני מילי היכא דלית ליה חמרא לכוס של ברכת המזון אבל אי אית ליה כוס של ברכה כיון דעדיין לא מסח דעתיה דהא אית ליה כוס של ברכה לא צריך לברוכי אחר כוס של קידוש. ואי קשיא אם כן למה מברך על כוס של ברכה בפה"ג משום דאפסקא בברכת המזון. והיכא נמי דלא הוה ליה לבד מן ההוא כוס של קידוש אי איקרי דבריך בהמ"ז נפיק ליה בברכת המזון ולא יכיל מהדר ברוכי על הגפן בתר בהמ"ז ולא שנא קידש מקמי פתורא לא שנא קידש על פתורא. וכי תימא דכוס של קידוש לא נפיש וכיון דלא שתי טובא לא צריך לברוכי על הגפן כבר נתנו חכמים שיעור בין באכילה ובין בשתיה. אכילה כר' יוחנן (ברכות לא ב) שאכל זית מליח ובירך עליו תחילה וסוף ובמסקנא דזה הוא אגורי. שתייה כיון ששתה כדי רביעית כבר נתחייב בברכה ראשונה ואחרונה. אי בעית אימא דגמרינן מיום הכפורים דתנן השותה מלא לוגמיו ביום הכפורים. ואבע"א דאמרינן (שם יד א) מטעמת אינה צריכה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום וכמה ר' אמי ור' אסי טעמי עד רביעית ואידי ואידי קריבין לחד שיעורא. ואם תאמר שמע קידוש ולא שתה רביעית אם כן לא יצא ידי חובתו דקאמרינן (פסחים קז א) המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא וכל שכן אם שתהו לכוס כלו שחייב לברך לאחריו וא"ת כיון דכוס דמצוה הוא כיון שטעם כשיעור בין אכילה ובין שתייה נתחייב בברכה אחרונה, ואם מקדש זה ומבדיל זה עברו ולא טעמו רביעית ודאי פטורין מברכה אחרונה.

תוכן העניינים

תשובות הגאונים – מוסאפיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה