אור ברסלב

תשובות הגאונים – מוסאפיה

סימן לט

סימן לח

עוד לו. ששאלתם ראובן נשבע שלא יתפלל בכנסת פלונית ויש לו מקום קרוב ממנה ורצה לסתור אותו ולפתוח אותו לכנסת מהו שישב באותו מקום ויתפלל מי אמרינן כיון שבשעת שבועתו לא היה אותו מקום בבית הכנסת מותר לו עתה להתפלל בו או דילמא כיון שנפתח לאותה כנסת נעשה כמותה ואסור להתפלל בו. כך ראינו כי בית הכנסת כבית דעלמא דמי ובבית תנן (נדרים נו ב) הנודר מן הבית אינו אסור אלא מן המשקוף ולפנים ומקשינן ולחוץ לא מתיב רב מרי ויצא הכהן מן הבית יכול ילך לביתו ויסגיר ת"ל אל פתח הבית. יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר ת"ל מן הבית עד שיצא מן הבית כלו כיצד עומד בצד המשקוף ומסגיר. מנין שאם עמד תחת המשקוף והסגיר או שהלך לביתו והסגיר שהסגרו מוסגר ת"ל והסגיר את הבית מכל מקום. ומפרקינן שאני הכא דאמר קרא מן הבית עד שיצא מן הבית כלו הכא נמי אסור להתפלל באותו בית הכנסת מן המשקוף ולפנים ואותו מקום שהוא לו אם ערכו בבית הכנסת הרי ראובן זה אסור להתפלל בו. ואם תאמר בשעת שבועתו לא היה אותו מקום בבית הכנסת כאשר כתוב בשאלה הרי פירשו רבותינו כי הנודר והנשבע אוסר את עצמו בדבר שהוא מתחדש ודבר שלא בא לרשות הנודר והנשבע דתנן (שם נז א) קונם פירות האלו עלי קונם הן על פי קונם הן לפי אסור בחילופיהן וגידוליהן. שאני אוכל שאני טועם מותר בחילופיהם ובגידוליהם ואמר עלה (שם מז א) בעי רמי בר חמא קונם פירות האלו על פלוני מהו בחילופיהם מי אמרינן גבי דידיה הואיל ואדם אוסר פירות חברו על עצמו אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על עצמו, גבי חברו הואיל ואין אדם אוסר פירות חבירו על חברו אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חברו או דלמא משום דחילופן כגידולן דמי לא שנא הוא ולא שנא חבירו ואסיקנא לכתחילה לא ואי עבר ועבד עבד מהא בעיא שמעינן שאדם אוסר על עצמו דשלב"ל או שלא בא לאותו רשות בקונם ואי אתה צ"ל בשבועה. ואי אתית למימר דהא שבועה דראובן לא דמיא לקונם פירות הללו עלי ולא דמיא אלא לשאני אוכל שאני טועם דהכי קאמר לא מצלינא התם דבהאי מותר בגדוליהן ומאי דלא הוה בשעת שבועה. דמי ליה מי שאמר אני מתפלל בבהכ"נ הזה שכיון שנתכוון לבית ידוע לו באותה שעה אם הוסיפו עליו נמצא בית אחר אבל אם לא אמר בהכ"נ הזה אלא בהכ"נ פלונית אם הוסיפו עליה ונכנס המקום שהוסיפו עליה בכללה ונקרא כלה אחת הרי בא אותו המקום בכלל השבועה ובהדיא תניא (ב"ב ח' א') המודר הנאה מבני עירו אם בא אחר וישב שם י"ב חדש אסור בו לפיכך הנודר מבית הכנסת ונוסף עליה בית אחר הוספה מוחלטת אסור בו. אבל אם נעשה המקום שהוסיפו משונה מבית הכנסת ואומרים רואיו חדר של בהכ"נ או שם ליווי כל שהוא ואין הצבור מתפללין שם אע"פ שנטפל עמו לשם בהכ"נ מותר כמו ששנינו (נדרים נג א) הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים. מן הסתוניות מותר בחומץ סתוניות ר' יהודה אומר כל ששם תולדתו קרויה ונדר הימנו אסור ביוצא הימנו וחכמים מתירין. עד כאן לא פליגי אלא ביוצא הימנו ונקרא חומץ סתוניות או דבש תמרים אבל אם נקרא תמרים או סתוניות לא פליגי שהוא אסור. ותקנת ראובן זה הנשבע שלא יקדיש את המקום שלו וישימהו לבית הכנסת אלא יפתחהו לבית הכנסת על מנת שהוא שלו שימצא מותר להתפלל שם ואם התנה כי אחר מותו יהא הקדש בבית הכנסת כלו שפיר דמי.

תוכן העניינים

תשובות הגאונים – מוסאפיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה