אור ברסלב
תרומת הדשן מפתחות לחלק ראשון

תרומת הדשן· רבנו ישראל איסרלן

מפתחות לחלק ראשון

א טעם למה אנו נוהגין להתפלל ערבית כ"כ זמן רב קודם צ"ה:

ב אם רשאי לענות מודים עם הציבור באמצע פרשה של ק"ש או באמצע הברכה:

ג המתפלל פסוקי דזמרה או ברכות של ק"ש והצבור קורין שמע אם צריך להפסיק ולקרות פסוק ראשון של ק"ש עם הציבור:

ד מי ששהה להתפלל תפלת מנחה בע"ש עד לאחר שענו הקהל ברכו היאך יתפלל תפלת מנחה:

ה הוצרך להתפשר עם ב"ח לפני שרים ועבר זמן תפלת מנחה אי חשיב אונס כה"ג ויתפלל ערבית שתים או לאו:

ו מי שהוא בדרך והגיע שעת המנחה והוא קרוב למלון בעיר בלי יושב יהודי אם טוב שיתפלל בשדה או להמתין עד המלון:

ז האוכלים סעודת חתן וכלה ובאמצע הסעודה הגיע שעת המנחה אם פטורים הם מתפילת המנחה:

ח אם יחיד רשאי לומר י"ג מדות:

ט הקורא הלל בר"ח אם צריך לחתום בברכת יהללוך:

י כובעים שהם קלועים מקש אם חשיב כיסוי הראש לענין תפלה והזכרת השם וכן אי מהני הנחת ידו על הראש:

יא הרוצה להתפלל תפלת י"ח בשעה שהש"ץ מתפלל איך יתנהג:

יב העומד בין גאול' לתפילה אם רשאי לענות קדושה או ברכו ואיש"ר:

יג אם הש"ץ צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו קודם שיתחיל עושה שלום או אם יאמר בתוך פסיעותיו:

יד מי שהתפלל ערבית או מנחה בשבת ושכח שהוא שבת והיה בדעתו להתפלל אתה חונן ותכף שאמר תיבת אתה נזכר שהוא שבת וצ"ל אתה קדשת או אתה אחד אם יכול לצרף תיבת אתה לתפילת שבת או אם צ"ל ברכת אתה חונן עד גמירא כמי שמתחיל בשבת בשאר ברכות דחול:

טו התחילו להתפלל ביו"ד ואחר הקדושה הלכו להם מקצתם אם רשאים לגמור תפלתם ולהתפלל סדר קדושה וקדיש:

טז טעם למה אין אנו נזהרין כשאדם רוצה להתעטש בשעת תפלתו להרחיק ד"א ולומר רבון כמו שסדרו חכמי התלמוד:

יז אם רשאי לקחת תפילה או מחזור בידו בשעה שהוא מתפלל להתפלל בהן אי דמיא לתפילין דאסור או לאו:

יח אם רשאי אדם לילך מבהכ"נ כשהתפלל עד ב"ש לעשות צרכיו ואח"כ יחזור לבהכ"נ להתפלל:

יט כשחל ר"ח אב בשבת במה אי מפטירין הפטרה דר"ח או שמעו:

כ טעם על מה שנהגו לדלג מנביא לנביא ולהפטיר כשחל חתונה בחנוכה או בד' פרשיות בשני הפטרות:

כא מומר האיך קורין לבנו לס"ת:

כב באיזה פרשה אמרו דאין משיירין בה פחות מן ג"פ. אי ר"ל פרשה פתוחה או אפי' בסתומה:

כג אם חייב אדם לומר פרשיו' י"ט וד' פרשיות שנים מקרח וא' תרגום:

כד טעם למנהג בני אושטריי"ך שנהגו שהקהל אומרים פרשת השירה ועשרת הדברות מחומשים שלהן ואין הש"ץ חוזר וקורא אותה בס"ת:

כה כהן שיש לו מום בידיו כמה זמן יהיה בעיר ויקרא דש בעירו שיוכל לישא כפיו:

כו אם רשאין הכהנים בדוכנן לעשו' בכל פסוק ופסוק ניגון בפני עצמו:

כז הרואה חלום ואומר רבון העולמים בשעת עליית הכהנים לדוכן צריך לדקדק לאומרו ממש בסוף כל פסוק או לא:

כח יחיד צריך לכוון רגליו בשעה שאומר קדושה עם הש"ץ:

כט קונפי"טו הנעשה מפירות האילן אם מברכין עליו שהכל או בפ"ה:

ל מי שרוצה לשתות יין מבושל בתוך הסעודה ואוכל נמי מיני תרגימא האיך יברך ברכה ראשונה וברכה אחרונה:

לא מי שרוצה לשתות שלא בתוך הסעודה ורצונו לאכול קודם דבר שממתיק לו השתייה אם צריך לברך על אותו הדבר שאוכל:

לב בעל הבית שדעתו לאכול כל הסעודה פת של נכרי' שהיא נקיה ומונח על השלחן ג"כ פת של ישראל שאינ' נקי' על איז' מהן יבצע:

לג מי שבירך שהחיינו על הענבים אם צריך לחזור ולברך שהחיינו על התירוש וכן בגודגדניות ואמרעלי"ן:

לד ברכות הטוב והמטיב דמברכין על שינוי היין מתי מברך אותו:

לה הרואה לבנה בחדושה בימי החול ואינו רוצה לקדשה עד מוצ"ש אי שפיר הוי למעבד הכי:

לו עני המתקן לו חלוק חדש אם צריך לברך שהחיינו:

לז אם ספק לא' או שכח לילה אחת לספור העומר האיך יעשה בשאר הלילות עם הברכה:

לח מי ששכח על הניסים בבה"מ ונזכר בבונה ירושלים אם צריך לחזור לברכת הודאה:

לט בחורים העושים תקנה שלא לדבר בברכת המזון אי רשאים לתקנו רק עד אחר בונה ירושלים שהוא סוף ברכה דאורייתא:

מ תלמיד הרוצה לצאת ממדינתו כדי ללמוד לפני רב אחד בוטח בו שיזכה ללמוד הימנו ואביו מוחה בו שלא ילך. הישמע לאביו:

מא אם מותר ללכת לבית המרחץ או לבה"כ מתוך הלכ' שאינה פסוק':

מב הא דאמרינן שתה רביעית יין אל יורה אם הוא שייך ג"כ ביינות שלנו:

מג תלמיד הרואה את רבו שרוצה לאכול דבר האסור מדרבנן אם צריך למחות בידו:

מד איך מצייצין טלית של משי:

מה האיך מתקנין טלית קטן אם בבית הצואר חציו מלפניו וחציו מלאחריו או אם תולה אותו ברצועה מלפניו והאיך יעשה הברכה על טלית קטן:

מו אם רשאין לתפור במשי סביב הנקב שתחובין בו הציציות:

מז רצועות של תפילין שנפסקה איך נוהגין לתופרה ובאיזה חוטין תופרין אותה:

מח אם מותר להעביר קולמוס על אותיות שבתפילין שנמחקו קצת כדי שלא ימחקו לגמרי:

מט תפילין שנתקנו בקשר להניח כמנהג בני אושטרייך ואחד רוצה לתקנם ולהפוך הקשר כמנהג בני רינו"ס אם יש קפידא בהנחת הפרשיות בבתים:

נ תפירה של ס"ת שנקרעת רובה ומחוברת עדיין בה' או בו' תפירות אם היא כשירה:

נא ס"ת שנתפרה במשי אם היא כשירה:

נב האיך נותנין ראש המזוזה לצד פני הפתח או לצד חוץ:

נג האיך מערבין בשבת השלשי"ן ושאר מיני טבול:

נד איסור שנתערב בהיתר מותר לשער בשבת אם יש ששים בהיתר נגד האיסור:

נה אם מותר בשבת לטבול במלח כמה חתיכות צנון ולהניחם לאוכלן אחר כן זו אחר זו:

נו מי שאינו יכול ללעוס יפה בשיניו אם יכול לחתוך הבשר דק דק בשבת כדי שיאכלנו אח"כ:

נז חתיכות דגים או בשר המונחים בקערה ורוצה לאכול מקצתם ולהניח מקצתם איך יברור אותם:

נח דליקה שנפלה בשבת אם שרי בר ישראל לכבות הדליק' בזמנינו:

נט אם רשאין לנעול החלון בשבת כדי שלא יכבה הרוח את הנר:

ס כשמברכין ספירה בלילי שבת ויו"ט בבה"כ מברכין וסופרין קודם קידוש שמקדש הש"ץ על היין או לאחריו:

סא אם מותר לספר שמועות בשבת מענייני השרים ומלחמותיהם:

סב אם מותר להקיש באגודל ואמה שבאצבעותיו לשחק בו לתנוק:

סג אם מותר בשבת לרמוז באויר באצבעותיו כעין אותיות:

סד סכין הנתחב מע"ש בכותל של עץ או בדף שאינו מחובר אם מותר להוציאו משם בשבת:

סהאם רשאי לפתוח ולסתור התנור השרוק בטיט כדי להוציא החמין:

סו אם מותר בשבת להניח שפחה נכרית החמין על התנור בבית החורף בבוקר קודם שמחממת את התנור:

סז מי שיש לו בתיבתו שקין עם מעות אם מותר להניח עליהם חגורות או שאר חפצים של כסף ולשוב ליקח מעליהם:

סח אם מותר בשבת להסיר הפרוכת שלפני אה"ק ולפרוס אחר במקומו:

סט מי ששכח מעות במתג המטרון שקורין קפיא"ן ציפפיל אם שרי לטלטל הקפ"א ועוד המעות בציפפיל:

ע אם יש חשש איסור לטלטל תפילין בשבת או ביו"ט:

עא ספסל ארוך שנשמט אחד מרגליו אי שרי לטלטלו ולהניחו באותו צד שנשמט על ספסל אחר:

עב שבות שמקילין בו בשבת במקום מצוה אם יש להקל נמי בו משום כבוד אורחים:

עג הכשר מבוי שנפלה בשבת אם מותר לטלטל באותו מבוי באותו שבת:

עד טעם ויישוב על המנהג שנוהגין לעשות הלחיים מסיד מחוי:

עה פרדס גדול יותר מבית סאתים מוקף חומה אבל לא הוקף לדירה אם יש למצא היתר בקלות לטלטל בתוכו:

עו הדר יחידי בעיר ובא יהודי אחר דרך אקראי לשם ונתאכסן בבית נכרי בשבת אם אוסר על הבעה"ב לטלטל בעיר באותו שבת:

עז מי שיש לו פרדס יפה חוץ לתחום וחפץ ללכת שם ביו"ט ע"י עירוב כדי לטייל אי חשיב כה"ג לדבר מצוה:

עח דורון שהובא לישראל ביו"ט ויש בו חשש צידה או מחובר אם מותר ביו"ט שני לישראל אחר:

עט בצים שקונים מן הנכרי ביו"ט שלאחר השבת והנכרי מסל"ת שנולדו זה ב' או ג' ימים אם יש לסמוך עליו להתיר הבצים:

פ מי שקנה בשר שחוט בערב יו"ט אם מותר למולחו ביו"ט:

פא פתילה שלא הודלקה בע"ש ונדלקה בשבת וכבתה אם מותר להדליקה ביו"ט שאחר השבת:

פב מת ביו"ט ראשון ואשתהי איך עושים עם קבורתו וטהרתו:

פג נכרי שהביא דורון לישראל ביו"ט מרחוק חוץ מי"ב מיל ואין בו חשש צידה ומחובר אם מותר לאכלו ביו"ט שני הוא או אחר:

פד בשר שנשחט בעיו"ט אם מותר לנקרו ביו"ט:

פה ציבור שרצו לשלוח אחר רב או ש"ץ אם שרי לכתוב בחוה"מ כדי שיבא אחר המועד:

פו מי שהמיר דתו ובא לטהר בתוך המועד אם מותר לגלח לו שערו כדי להטבילו ולהכניסו בדת אמת:

פז אם מותר לתפוש המחט דרך שינוי בידו ולתפור בחוה"מ:

פח אם מותר לכבס בחוה"מ סדינים קטנים שמלפפין בו התינוק:

פט אם מותר לסכך סוכה על קורות הבית הקבועין במסמרים:

צ אם מותר להשים סולמות למעלה על הסוכה כדי לסכך עליהם:

צא אם מותר לחבר כלונסאות הסוכה במסמרות של ברזל או לקושרם בדבר שמקבל טומאה:

צב מי שצר לו המקום בסוכה שכשרוצה לישן בתוכה לא יוכל לפשוט את רגליו אי מיקרי כה"ג מצטער או לאו:

צג אם כבו הנרות בסוכה בליל שבת ויש לו נר בבית אם מותר לצאת מן הסוכה ולאכול בבית במקום הנר:

צד קטן שאין לו אב ואין צריך לאמו אם הוא חייב בסוכה:

צה ירדו גשמים בליל שני דסוכות אם צריך לאכול תוך הסוכה:

צו האיך אנו נוהגין בדין נחלקו התיומות בלולב:

צז איך נוהגין בניענוע הלולב:

צח כשמקיפין הבימה עם הלולב באיזה צד ראוי לפנות ולהקיף:

צט אתרוגים שיש להם נקבים הנעשים בשעת גידולן באילן מחמת הקוצים אם הם כשרים:

ק המברך בחוה"מ בלולב ואתרוג חבירו בלא רשותו אם יוצא י"ח:

קא אכסניא שהוא נשוי אם רשאי להדליק נר חנוכה בברכה:

קב בע"ש כשמדליקין נ"ח מבע"י וכבתה קודם קבלה שבת אם זקוק לה לחזור ולהדליק:

קג נ"ח שנתערב בב' שמשים אם שרי להשתמש בכולן ע"י ביטול ברוב:

קד נרות חנוכה של בהכ"נ אם מדליקין אותן בין מזרח למערב או צפון ודרום:

קה אם רשאין להדליק נ"ח בפמוטות של נחושת שלנו:

קו באיזה צד מתחילין להדליק הנרות אם בנר שהוא לצד ימינו או לצד שמאלו:

קז הרוצה להדליק נר של חול מנר של מצוה כדי להדליק בו נר מצוה אחרת ויש לחוש שיכבנה הרוח קודם שיגיע להדליק הנר של מצוה אי שרי כה"ג:

קח היישובים שאין להם מנין בעירם ורצונם לבא אל הקהילות בפורים אם חייבים להקדים ביאתם כדי שיהיו בקהל גם בקריאת פרשת זכור:

קט מי שהוא אנוס קצת אם רשאי לשמוע מקרא מגילה בי"ג מבע"י:

קי טעם על המנהג שנוהגין לעשות רוב סעודת פורים בלילה:

קיא מי ששולח לרעהו בפורים כלים או שאר תחבולות אם יוצא בו ידי משלוח מנות:

קיב אם מותר בפורים לתפור או לצייר לצורך פורים:

קיג אם רשאין להשהות בפסח מיני קטניות שנפל עליהם מים וקרוב לודאי שנתחמצו:

קיד הנוהגים לברור החטים לפסח איך יבררו אותן:

קטו כששואבים מים למצות אם צריך ליזהר שלא להוליכן מגולים מן הנהר אל הבית:

קטז כשמכבסים השקים לצורך קמח של פסח אם צריכין להתיר התפירות והטלאים:

קיז אם צריכין ליזהר שלשים יום לפני הפסח שלא לטוח שום דבר בבצק כמו קרמים לפני החלונות:

קיח אם רשאים להוליך על הסוס שק הקמח בלי שישים דבר תחתיו:

קיט איזה מיני מרקחת שמותרין להשהות בפסח:

קכ אם מותר לתת לנכרי חמצו קודם הפסח אע"פ שיודע בודאי שהנכרי יחזיר לו משלם לאחר הפסח:

קכא ד' שעות שאוכלין חמץ בע"פ מתי מתחילין למנות:

קכב אם שרי ללוש העיסה תחת הרקיע סמוך לערב אצל הכותל ממש בצד מערב דליכא למימר דשמש לשם:

קכג אם שהה הבצק מעט בלי מתעסקין וחזרו והתעסקו בו ואח"כ שהה מעט עד שבהצטרף השהיות יהיה יותר ממיל אם יצטרפו השהיות או לאו:

קכד אם לשה העיסה רכה מאד אם מותר להוסיף קמח בעיסה:

קכה אם מותר להאכיל מצות לקטן בע"פ:

קכו ע"פ שחל להיו' בשבת אם מתענין הבכורי' או באיזה יום מתענין:

קכז מצה שנכפלה בתנור בשעת אפייתה מה דינה:

קכח האיך נוהגין בפסח בדין נותן טעם לפגם:

קכט דיו שהוא מבושל בשכר שעורים אם מותר לכתוב בו בפסח:

קל מדוכה של נחושת האיך מכשירים אותו לפסח:

קלא כשמגעילין הכלים אם צריכין המים להעלות רתיחה תמיד כל שעת ההגעלה:

קלב אם מותר להגעיל לצורך פסח כלי כסף המצויירים שקורין בל"א גיבלעכ"מולט:

קלג מה שנוהגין מקצת ב"א להניח בשעת בדיקת חמץ ב' או ג' חתיכות חמץ במקומות מיוחדים וכשהבודק מוצא אותם מפסיק מלבדוק וסומך על שטיאטאו החדרים מקודם אי שפיר עבדי או לאו:

קלד נוסח ביטול חמץ:

קלה המוצא חמץ בפסח ביו"ט ורוצה לבערו אם מותר ליגע בו:

קלו איטר יד ימינו באיזה צד יעשה הסיבה בליל פסח:

קלז אם יצאו בע"פ מבהכ"נ מבע"י אם רשאין לקדש ולתת הסדר קודם הלילה:

קלח בעל הבית הסועד אצל ת"ח מופלג בדורו אם בעי הסיבה כיון שלא למד ממנו דבר:

קלט כזית מצה ומרור אם צריך לבולעו בב"א כשהוא מרוסק:

קמ מי שכבר יצא בתקיעת שופר ורוצה אח"כ לתקוע לחולה איזהו עדיף לברך הברכה התוקע או החולה:

קמא דיני עשיית השברים:

קמב אם יש לעשות בנשימה אחת שברים ותרועה:

קמג היכן מקומו בר"ה בתפילת המוספין מה שאומרים מלבד עולת החודש:

קמד אם שכח זכרינו או מי כמוך או וכתוב ונזכר קודם שעקר רגליו אם צריך לחזור:

קמה כשחל ר"ה בחול אם יאמר בתפילה ובקידוש זכרון תרועה או יום תרועה:

קמו מי הם הצריכים להשלים התעניות בי' ימי תשובה:

קמז אם רשאים הגדולים להאכיל הקטנים בידים ביוה"כ:

קמח אשה שילדה בז' בתשרי אם מותר להאכילה ביוה"כ אפי' לא אמרה צריכה אני:

קמט אם מותר לעמוד ביוה"כ על כרים וכסתות המחופין בעור:

קנ אם מותר לרחוץ בצונן מר"ח אב עד ט"ב:

קנא אם צריך לחלוץ המנעלים בסעודה המפסקת:

קנב אם רשאין העבריות לכבס בגדים לנכריות בשבוע שחל ט"ב בתוכה:

קנג אם שרי לחלוב הפרות בט"ב:

קנד בני אדם שמתענין ג' ימים רצופים ומתחילין במוצאי שבת איך יעשו עם ההבדלה:

קנה נער כחוש וקטן מאד והוא בן י"ג שנה ויום אחד אבל אין נראין בו שערות אם חייב להתענות ביוה"כ:

קנו מי ששכח בי"ז בתמוז ואכל יותר מכזית אם צריך להתענות יום אחר:

קנז חתן שמתענה ביום חופתו אם יתפלל ענינו קודם שישתה הכוסות תחת החופה:

קנח מי שרגיל להדיח פיו בכל בקר אם שרי למעבד הכי ביום תעניתו:

קנט בשר מלוח ששהה במלח שיעור מליחה ואח"כ שמו עליו בשר מלוח אחר שנמלח לפני זמן רב ואח"כ נמצא מבשר האחרון חתיכה אחת נבילה ואין ס' בכל הבשר לבטלו אם יש צד היתר להתירן:

תוכן העניינים

תרומת הדשן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה