פרק קכז
א שִׁירָא דְאִתְאֲמַר עַל מַסוּקִין דִתְהוֹמָא עַל יַד שְׁלֹמֹה אִין מֵימְרָא דַייָ לָא יִבְנֵי קַרְתָּא מַגָן לָעָן אַרְדִיכְלוֹי בֵּיהּ אִין מֵימְרָא דַייָ לָא נְטַר קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם מַגָן אִתְּעַר נָטֵיר:
ב עַל מַגָן תִּטְלְחוּן לְכוֹן דִתְקַדְמוּן בְּצַפְרָא לְמֶעְבַּד לְכוֹן חֲטוֹף דִי מְאַחְרֵן וְתֵתְבוּן לְמֶעְבָּד זָנוּ דְאָכְלִין מְזוֹנֵי דְמִסְכְּנִין דְלָעוּ בְהוֹן עַל יָאוּת וְכֵיוָן יִתֵּן יְיָ לְרָחֲמֵיהּ דִמְכָא:
ג הָא אַחְסָנַת יְיָ בְּנִין כָּשְׁרִין אֲגַר עוֹבְדִין טָבִין וַלְדֵי מְעָא:
ד כְּגִירִין בְּאַיְדָא דְגִיבָּרָא כִּן בְּנִין דְעוּלֵימָא:
ה טַב לֵיהּ לִגְבַר דְיִמְלֵי בֵּית מֶדְרָשֵׁיהּ מִנְהוֹן לָא יִבַּהֲתוּן אֲרוּם יִנְצוּן עִם בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן בִּתְרַע בֵּית דִינָא: