אור ברסלב
תרגום שני על אסתר פרק ו › פסוק א

תרגום שני על אסתר

פרק ו · פסוק א

פרק ו

ביה בליליא נדת שינתא דמלכא ביה בליליא נפק פורקני יהודאי ביה בליליא אידברת שרה לדבייתיה דאבימלך ביה בליליא אתקטלו כל בוכרי דמצראי ביה בליליא אתגליין נביאין לנביאי וחלמין לחולמי חוזייא ביה בליליא איתרגיש עלמא כוליה מדינן וכל דייריהון אבלא רבא וכל כרכיא מספדא ואיליא וכל מדינתא עולימין אסירין סקין סבין וסבן שקפין על לבהון וכולהון צווחין במרר ובקל רב מייללין ואמרין ווי ווי דחזינן עקא על עקא תברא על תברא ומתברנא קדמיתא לא איתסינן ולמחתנא לא אתיהיבת אסו ומדווננא לא איתנחמנא וכיבי ליבא לא עברו מיננא דקירית אבהתנא רטישא על ארעא ומקדשנא סגר סנאה ועזרתנא רשישו בעלי דבבנא ופרעה ומצראי לא עצו עלנא כהדא עצתא ומלכי עממיא לא חשיבו עלנא כמחשבתא הדא למהוי עתידין ליומא הדין לשציותנא מעל אפי ארעא. גלי רזין גלי ליה למרדכי רזא דנא דגזרת מותא איתגזרת על בית ישראל אף לעבדין ולאמהן לא זבינו יתהון.

ביה בליליא נדת שינתיה דקדשא בריך הוא במרומא ואי לא כתיב הדין קרייא לא איפשר למימריה וייקץ כישן יי וגו׳ עורה למה תישן יי. וחס ושלום לא אית קדמוי שינה אלא כד חטין ישראל עביד גרמיה דכוות דמיך. ברם כד עבדין רעותיה לא נאים ולא דמיך דכתיב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל הא לא נאים ולא דמיך נטורא דישראל.

ביה בליליא נדת שינתיה דמרדכי צדיקא דהוה שהיר ולא שכיב והוה שכיב ולא דמיך. והוו ישראל כנישין ויתבין קדמוי ואמרין ליה את גרמת להון לדבית ישראל ית כל בישתא הדא דאין קמתא מוקדם המן רשיעא וכרעתא וסגדתא ליה לא אתת עלנא ית כל עקתא הדא. מתיב מרדכי ואמר להון לדבית ישראל לבושא דהוה לביש המן רשיעא ציירין עלוהי תרין צלמין חד מן קדמוהי והד מן אחורוהי ואין קמית וסגדית ליה אשכחית הויתי פלח לטעוותא ואתון ידעין דמן דפלח לטעוותא ייבד מן עלמא הדין ומטריד מן עלמא דאתי. ושתקן מיניה כל בית ישראל.

ביה בליליא נדת שינתיה דהמן רשיעא דהוא שהיר ולא שכיב והוה לא דמיך מחמת דהוה מתקן ית צליבא למצלב ית מרדכי עלוהי ולא הוה ידע דלגרמיה הוה מתקן יתיה.

ביה בליליא נדת שנתיה דאסתר מלכתא צדיקתא דהות עבדת לחמא לאעלא ית המן בשירותא עם מלכא.

ביה בליליא נדת שינתיה דמלכא טפשא אחשורוש דהוא שהיר ולא שכיב והוא שכיב ולא דמיך דנקטת יתיה רוחא דנקטת למלכי. וכן אמר לכל רברבנוהי מה דאכלית לא אהני לי ומה דשתיתי לא איתקבל עלי שמיא רעימין עלי ושמי שמיא מרימין בקלהון הדא מתנן אמרית למשבק למדינתא ולא שבקית להון או אסתר והמן מכוונין למקטל יתי דלא עלת אסתר לשירותא עמי אלא להמן בלחודוי.

ביה בליליא ההוא על דוכרניה דאברהם יצחק ויעקב קדם אבוהון דבשמיא דאישתלח מלאכא מן מרומא הוא מיכאל רב חיילא דישראל ויתיב ברישא דמלכא ונדי ית שינתיה מיניה כוליה ליליא עד דאמר לאעלא קדמוי ית ספר דוכרניא דיומתא והוו קריין ביה קדם מלכא עובדי דיניהון דמלכי קדמאי דהוון מן קדמוי ויתיב לעיל מן עינוי דמלכא אחשורוש והוה מסתכל מלכא וחזי כדמות גבר. עני ואמר ליה למלכא המן בעי למיקטלך ונמליך חלפיך והוא מקדים בצפרא ובעי למישאל מינך גברא דפרקך מן מותא ובעי למיקטליה. אלא אימר ליה להמן מה למעבד לגברא דמלכא צבי ביקריה וחזי דלא שאיל מינך אלא בלבושין וכיתרא דמלכותא וסוסייא דרכיב עלוי מלכא. וגברא דהוה קרי בספר דוכרניא עם שופרא הוה.

תוכן העניינים

תרגום שני על אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה