פרק ד · פסוק יג
ואמר מרדכי לאתבא לאסתר דילמא תדמין בנפשיך ותימרין דאנא אורמנית למלכותא למהוי מלכתא ודילמא תחשבין בלבך ותימרין לית אנא צריכנא רחמין למבעי על דבית ישראל. דאין ריגלא דחד מן יהודאי מתנפקא לא תחשבין בנפשיך דאנת משתיזבא מן בית מלכא מן כל יהודאי. מאימת שאול אבוי דאבוך גרם להון לישראל ית בישתא הדא דאם קיים מידעם דאמר ליה שמואל נבייא לא נפק עלנא המן רשיעא מזרעיה דבית עמלק. לא נפק עלנא בר המדתא הדין ולא זבין יתנא בעשרא אלפין ככרין דכסף מן ידוי דמלכא אחשורוש ולא מסר קדשא בריך הוא ית ישראל ביד תרין רשיעין. דמן שירויא לא אתא עליהון על דבית ישראל אלא עמלק אבא דאבוי דהמן רשיעא ואגח קרבא עם יהושע בר נון ברפידים ובצלותא דצלי משה רבנא איתמחי דכרנא דבית עמלק. ברם קומי ובעי רחמין מן קדם אבוך דבשמיא על עמא דבית ישראל דמן דעבד דינא בקדמאי הוא יעבד דינא מן בתראי.
מן מאן הוא תקיף המן רשיעא או מן מאן הוא אתקיים גזירתא מן עמלק אבא אבוי דאתא עליהון על דבית ישראל וטרד יתיה קדשא בריך הוא.
ממן הוא תקיף מן תלתין וחד מלכין הוא תקיף דאתון עליהון על דבית ישראל ונפק עליהון יהושע בר נון במילתא דשמיא וקטל יתהון.
ממאן הוא תקיף מן סיסרא הוא תקיף. דאתא עליהון על דבית ישראל בתשע מאה ארתכין דפרזלא ואחר עליהון על דבית ישראל גובין דמיא במדעם דלא יטבלון ולא יזלון נשיהון לות בעליהון ולא יפדון ולא יסגון בעלמא מסר יתיה קדשא בריך הוא ביד איתתא וקטלת יתיה.
מן מאן הוא תקיף מן ברי גבראתא הוא תקיף דאתו ואגחו קרבא עם דבית ישראל ואתימסרו ביד דוד וביד עבדוי וקטלו יתהון.
ברם לא תמנעין פומך מן צלו ושפוותך מלמבעי רחמין דבזכות אבהתנא אשתיזבו ישראל מן קטלא. ומאן דעבד ניסין לישראל בכל עידן ועידן הוא ימסור ית שונאנא בידנא ונעבד ביה כרעות נפשנא.
ברם לא תדמין בנפשיך דאת מתשתיזבא בית מלכא מכל יהודאי אלא אידכרי דאיתיך מן בנוי דשאול מלכא דישראל דאיתאמר למלכא דישראל למשיציא ית דכרניהון דבית עמלק מתחות שמיא וחס על אגג מלכיהון דעמלק ואותיב יתיה עמיה וביה בליליא איתעברת איתתיה מיניה וקם המן מן זרעיתיה ובעא למזבן כולהון יהודאי ולמעקר יתהון. ועל דחס אבוך על אגג מלכיהון הות ליה לתקלא.
וכד קם פרעה על דבית ישראל בארעא דמצרים ושעביד יתהון אייתי קדשא בריך הוא מחתא על מצראי שניין דא מן דא ואפיק לדבית ישראל בריש גלי. וקמו מצראי ורדפו בתריהון וכד חזו ישראל ית מצראי צליין קדם אבוהון דבשמיא ופרק יתהון ובזע ימא קדמיהון ואעבר יתהון ביבישתא וארתכוי דפרעה וחילותיה טבע בימא. ואת ובית אבוך קומו להון לדבית ישראל.
ותוב דאתכנשו על דבית ישראל עממיא לנחלא דארנונא הוא קודשא בריך הוא דרמז לטוריא וחפו טוריא חד לחד וחפין לעממיא ודבית ישראל עברו במישרא מלעיל וכל דאית בכרכיא איתקטלו קדמיהון. אלא את ודבית אבוך קומו להון לישראל.
ותוב כד אתא סיסרא ורדף בתריהון בתשע מאה רתיכין דפרזלא כוכביא מן שמיא נחתו ועבדו קרבא עם סיסרא. רב הוא רוחצניהון דבית ישראל ותקיף פורקניהון.