פרק ד · פסוק יא
כל עבדוי דמלכא ועמא דמדינתיה דמלכא ידעין דכל גבר ואיתתא דיעול לות מלכא לפלטורין גויתא כדלא מתקרי חד היא גזירתיה למתקטלא אלא אין אושיט ליה מלכא ית שרביטא דדהבא ויחי ואנא הא תלתין יומין מצליא דלא יבעי יתי מלכא דלא יחטי יתי דכד הוה מתרביא לותיך הות אמר ליה דכל איתתא דתשתבי מן בנת ישראל ותזיל לבית עממיא מן צבות נפשה לית לה חולק ואחסנא ביני שבטיא דישראל. ועל דהוה התך שליחא בין אסתר למרדכי תקף רגזיה דהמן עלוי וקטל יתיה.