פרק ב · פסוק יח
ועבד מלכא שירותא רבתא לבל שולטונוי ועבדוי ית משתיא דאסתר ומתנן למדינתא יהב. ואמר לה הי חוי לי הידין עמין יהודאין היא תולדותיך. ואמרת ליה לית אנא חכימא לא עמי ולא תולדתי דמטול דכד אנא טליתא מית אבא ואימא ושבקון יתי. וכד שמע אחשורוש ית מילהא חזר ושבק שיבוקין לכל עלמא ומתנן למדינתא יהב מטול דחשיב בליביה ואמר בגרמיה הא אנא מיטב לכולהון אומיא ומלכותא מטול דעמא דאסתר ביניהון איתיון.