פרק א · פסוק יח
ויומא הדין אמרין שילטונתא דפרס ומדי דשמען ית מיליא דמלכתא לכל שילטוניא דמלכא כמסת דיהוי ביסתא למרגז עלוי. ובזמן דגזר ממוכן גזירא הדא דחיל מן נפשיה ואמר דילמא לא יעביד מלכא גזירתא וכד תיעול ושתי ותשמע גזירתא הדא דגזרית עלה ותדון יתי דינין בישין ותקטול יתי אלא אחזי דמילי מלכא אחשורוש דלא תיעול ושתי קדמוי ואומי יתה במומתא דפרסאי דהינון דחלין מנהון.