פרק א
א מלקדמין בחכמה [בחוכמתא] ברא (ד)יי שכלל [ושכלל] ית שמיא וית ארעא:
ב וארעא הוות תהיא ובהיא וצדי [וצדיה] מן בר נש ומן בעיר וריקנא מן כל פלחן צמחין ומן אילנין וחשוכא פריס על אפי תהומא ורוח דרחמין מן קדם יי הוה מנשבא על אפי מיא:
ג ואמר ממ(רא) [נ"א ממרה] דיי יהוי נהור והות נהור כגזירת ממריה׃
ד וגלי קדם יי ית נהורא ארום טב הוא ואפשר ממרא דיי בין נהורא לבין חשוכא׃
ה וקרא ממרא דיי לנהורא איממ׳ ולחשוכא קרא לליא והוא רמש והוה צפר סדר עבד בראשית יום קדמאיי׃
ו ואמר ממרא דיי יהוי רקיעא במציעות מיא ויהוי מפרש בין מיא ארעא לבין מיא עיליא׃
ז וברא יי ית רקיעא ואפרש בין מיא די מן תחות רקיעא ובין מיא די מלעיל לרקיעא [לרקיע שמיא] והוה כן כמימריה׃
ח וקרא ממרא דיי לרקיעא שמיא והוה רמש והוה צפר סדר עבד בראשית יום תניין׃
סוף הספר