אור ברסלב
תקפו כהן סימן קח

תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן קח

סימן קז

ואחרי אשר נתבררו ונתחוורו הדברים כשמלה דמהני תפיסה שלא ברשות בפלוגתא דרבוותא אפי' אחר שנולד הספק חל עלינו חובת ביאור מהו הדבר שיתפוס שיועיל תפיסה. (דעת מהרש"ל דלא מהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא רק בגוף הדבר שנחלקו עליו או שתפס החוב מעות שהיה חייב לו) והנה מהרש"ל פרק כיצד הרגל סימן ה' אחר שהכריע דבפלוגתא דרבוותא מהני תפיסה כמ"ש מהרי"ק שורש קס"א ודלא כת"ה סימן שכ"א כתב וז"ל הלכך נקוט האי כללא בידך לכל דבר ספיקא דדינא שאין ביד הדיין להכריע בין מחלוקת שנפלה בש"ס בין שנפלה בין הגאונים מהני תפיסה מאחר שהיה יכול להכריע אבל אם הדיין מכריע בין שהדיין מכריע שרבי' הם החולקים על היחיד בין מחמת שמסתבר להדיין כסברתו דחד מראיות ברורות אפי' הרבה הם החולקים על היחיד לא יכול התופס לומר קים לי כאידך אלא הדיין מוציא מידו והא דמהני תפיסה לאו דוקא שיכול לילך וליקח משלו דא"כ הוי כגזלן ולכתחלה נזקקין לזה להחזיר ט גזלתו וכן אפילו השאיל לו כלי אחד ואח"כ תופס השואל בכלי המשאיל גם בזה לא מהני תפיסה דאם השאיל לו לזמן קצוב הלא צריך להחזיר לו לזמן הקצוב והוי בידו כעין גזלה וכן אם השאיל לו בסתם סתם שאלה ל' יום והוי כזמן קצוב ואע"ג דגבי חצי נזקא קנסא פסקינן בספ"ק דבכל דבר מהני תפיסה שאני התם דבדין ובבירור קתפסי מפני חובו רק שאין יכולת ביד הדיין לגבות בבבל א"כ הוא עביד דינא לנפשיה בדבר הברור לכל ולכן כתבנו לעיל שאם תפס הניזק פעם א' שוב לא יכול זה לתפוס ממנו מהאי טעמא אבל בנדון דיק דאין ברר לנו הדין אם היה יכול לתפוס בכל דבר א"כ הוי עביד דינא לנפשיה בדבר אי, מבורר לנו וזה אפי' כ"ע מודו דלא יכול כמו שמ שמוכח בהמניח סי' ד' אלא דוקא בכה"ג בגוף הדבר שנפל בו הספיקא זה לא נקרא דינא אלא נקרא תפיסה בכל הש"ס וכן גבי נדונית שכתב רשב"ב שאם יתפוס החתן כו' זהו ג"כ על גף הדבר שנפל בו המחלוקת והספיקא אבל לא ממון אחר וכן חי ק מהרי"ק בשורש קס"א ונ"ל ה"ה אפי בהלואה מועיל תפיסה כגון שראובן היה חייב מעות לשמעון שאז מועיל תפיסה לגבי ראובן לעכב המעות בידן מחמת ספיקא דדינא ממקום אחר ולא אמרינן מתחל' אתה מוכרח לשלם החוב לשמעון מאחר דהלואה להוצאה ניתנה ויכול לסלקו אפי' בסובין א"כ מועיל תפיסה לעכב המעות בידו ולומר אותו גוף הממון שיש לי אצלך ממקום אחר בספיקא דדינא תקח מחמת חובך אע"ג דפסקינן כיון דאית ליה זוזי לב"ח לא יכול לסלקו אלא בזוזי מ"מ במקום פסידא לא אמרינן כדאיתא בפ' מי שהיה נשוי סימן י"א ובפרק כל שעה והכא אי לא ישלם אלא בזוזי יגיע לו פסידא שלא יכול לתפוס (חילוק זה מגומגם בעיני דע"כ לא אמרינן אלא דבמקום פסידא יכול לסלקו בכל דבר אבל סלוקי בלא זוזי מי שמעת ליה) ועוד חילוק גדול יש בין הלואה לשאלה או לחטוף שום דבר מממונו שהוא כעין גזלה דהא גזל הכותים אסיר והפקעת הלואות שר לכ"ע אלמא דקילא הפקעת הלואה א"כ היכא דמעכב ההלואה בעבור התפיסה אין זה כגזלה שנדון להחזיר לו קודם החוב שחייב לו אלא כדין תפס ואם חזר זה ותפס ממנו גוף הממון שנפלה עליו הטענות או הלואה ג"כ לא מפקינן מניה עכ"ל מהרש"ל:

תוכן העניינים

תקפו כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה