תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן צב
ואין להקשות לפי מה שכתבתי דאפילו מאן דס"ל בתיקו לא מהני תפיסה מודה דבפלוגתא דרבוותא מהני תפיסה דהא כת' הר"ן פרק מי שאחזו וז"ל ונמצאת למד שהאומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך מאתים זוז ונתנה לה בעל כרחה מקודשת וכן לענין דיני ממונות נתן לו בית נתן לו שדה ע"מ שיתן לו מאתים זוז ונתנה לו על כרחו זכה ואחרים אומרים שהדבר ספק בהני לישני הלכתא כמאן ולפיכך בגטין וקדושין הרי היא ספק מגורשת וספק מקודשת (דין נתן לו דבר ע"מ שיתן לו ר' זז נתנה לו בעל כרחו ה"ז ספק אם קנה במטלטלים אי תפס המקבל לא מפקי' עיניה ובבית או שדה לא מהני תפיסה) ובדיני ממונות במטלטלים שמסרן ליד המקבל מספק' לא מפקי' מיניה ובקרקעות הרי הן בחזקת בעלים הראשונים דלעולם ארעא בחזקת מר' קיימא עכ"ל וכ"כ ה' המגיד פ"ח מה' גירושין דין כ"א וז"ל ויש מי שאמר שהדבר ספק הלכתא כמאן מתרי לישני ובגטין וקדושין הוי ספק מגורשת וספק מקודשת ובממונא אי ארעא היא קיימ' בחזקת מרי' קמא ואי מטלטלים נינהו ומסרה ליד המקבל מספיקא לא מפקינן להו מיניה עכ"ל ואם איתא דמהני תפיסה אמאי כתבו ומסרה ליד המקבל הל"ל ותפסה המקבל דלשון ומסרה משמע דהיינו ברשות הא ליתא דהא ע"כ דעת ה' המגיד דאפי' בתיקו מהני תפיסה וכמ"ש לעיל סימן י"ג (וכן דעת הר"ן דבפלוגתא דרבוותא מהני תפיסה וכמ"ש לעיל סימן י"ג) וכן דעת הר"ן דבפלוגתא דרבוותא מהני תפיסה וכמו שהוכחתי לעיל סימן פ"ח אלא ודאי מ"ש כאן דמסר' ליד המקבל מילתא פסיקתא נקטו ולא נחתי השתא לדיני תפיסה בספיקא דדינא אבל לפום קושטא דמילתא לפי מה שהוכחתי לעיל דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא ה"ה בהך דינא דנתינה בעל כרחו אפילו תפס שלא ברשות לא מפקינן מיניה:
הגם שהיה אפשר לומר דדוקא בפלוגתא דרבוותא בין הפוסקים מהני תפיסה כיון דלאותו פוסק הדין ברור הוא כן משא"כ באיכא דאמרי בש"ס או היכא דפליגי הרי אמוראי בש"ס ולא איפסקא הלכתא כחד מנייהו כיון דהשתא אין לשום פוסק הדין ברור כיון שבש"ס לא הכריעו מי יכריע מ"מ אין נ"ל לחלק ועוד דמדברי בעה"ת וריב"ש ור"ן ושאר פוסקים שהבאתי למעלה סי' פ"ח מוכח דאפילו בפלוגתא דאמוראי מהני תפיסה ע"ש וגם כיון דבלאו הכי הבאתי בסי' פ"א הרבה פוסקים דס"ל בתיקו מהני תפיסה וכתבתי בסי' ע"ח דאין בידי להכריע בדין תיקו ע"ש וגם הבאתי בסימן ע"ד דברי מהרש"ל דהכריע דבבעיא מהני תפיסה כיון שאם היה ת"ח היה יכולת בידו להכריע (דין היכא דאיכא תרי לישני בש"ס או תרי אמוראי ולא איפסקא הלכתא כחד מנייהו מהני תפיסה כמו דמהני בפלוגתא דרבוותא בין הפוסקים) א"כ נ"ל עכ"פ דהיכא דאיכא תרי לישני בש"ס או תרי אמוראי אי תפס לא מפקי' מיניה דלא דמי לאבעיא דלא איפשטא דלא ברורה מילתא לשום אדם משא"כ הכא דלהך לישנא או להך אמורא הדין ברור כן (דין בפלוגתא דרבוותא או אמוראי אפי' הוא עם הארץ מהני תפיסה) ולכך אפי' הוא ע"ה מהני תפיסתו כמו דמהני תפיסתו בפלוגתא דרבוותא אפי' הוא ע"ה כדמוכח מכל הנך ראיות ופוסקים שהבאתי למעלה סי' פ"א ופ"ה ופ"ח ושאביא לק' בסי' צ"ה וצ"ז וצ"ח וק' וק"ב והכי מוכח נמי לק' סי' צ"ה וצ"ח (ובדברי מהר"ר בנימין שהבאתי בריש סימן ק') ובסימן ק"ב דאפילו בפלוגתא דאמוראי מהני תפיסה: