תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן פט
והשתא ק"ו בן בנו של ק"ו הוא ומה התם דרב ושמואל ה"ל רבים לגבי ר"א וגם רבינו האי גאון וה"ר יוסף הלוי ס"ל דליתא לדרבי אלעזר כלל ואנן נמי לכתחלה מורינן כרב ושמואל ואפ"ה מהני תפיסה יורשי המלוה שטוענים ספק דהא ודאי אינן טוענים ברי שידוע להם ששטר זה אינו פרוע ואפ"ה מהני תפיסתו לומר קים לי כר"א מטעם עביד דינא לנפשיה עאכ"ו בפלוגתא דרבוותא דאפילו לכתחלה מצינן למיעבד כחד מנייהו וכ"ש דאי עבד כחד מנייהו דלא מהדרינן עובדא לכ"ע פשיטא ופשיטא דפשיטא דמהני תפיסה מהך טעמא דעביד דינא לנפשיה דה"ל כאלו דנו לו הדיינים כן. וזה ראיה ברורה ותשובה נצחת נגד מי שרוצה לומר דלא מהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא משום דדמי לס' בכור. והנה מלבד כל הנך ראיות ברורות שכתבתי למעלה באריכות דל"ד כלל לספק בכור יש כאן ראיה ברורה כשמש בצהרים. וכמ"ש. ומוכח נמי מכל הנך פוסקים דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא בכל גווני בין ברשות בין שלא ברשות בין קודם שנולד הספק או אח"כ בין תפס אותו דבר או דבר אחר דהא טעמא הוא דמהני תפיסה דכיון דעביד אינש דינא לנפשיה ה"ל כאלו דנו לו כן דה"ל כאלו הוא עצמו הדיין ופשיטא דלפי טעם זה בכל ענין מהני תפיסה דהא כמו שאלו היה הדיין עושה כן היה מועיל בכל ענין ה"ה אם תפס דה"ל כאלו עבד הדיין הכי וכמו שנתבאר. ואל תשיבני דהא יש פוסקים דאפילו תפסה האלמנה אמרי' אין אדם מוריש שבועה לבניו וכדאיתא בת"ה סימן ש"ל ובדברי מהרמ"א בהג"ה ר"ס צ"ו. י"ל דהיינו משום דס"ל כהר"י הלוי ורב האי גאון שהבאתי דהך דר"א ליתא כלל א אפשר דכיון דלכתחלה מוכרחים אנחנו להורות כרב ושמואל ס"ל דלא מהני תפיס' כיון דהדיין צריך להכריע כרב ושמואל אבל ודאי כל הפוסקים מודים בהא דהיכא דאיכא פלוגתא דרבוותא ואין כאן הכרעה כלל מהני תפיסה