אור ברסלב
תקפו כהן סימן פב

תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן פב

סימן פא

(מ"ש מהר"י כהן מקראק' וד"מ וסמ"ע בשם מהרי"ק דלא אמרינן קים לי רק בנדוני' חתני לפע"ד ליתא דאין כן דעת מהרי"ק להלכה) וראיתי בתשובת מהר"ר יוסף כהן מקראקא ס"ס נ"ב שכתב וז"ל ואף כי מהרי"ק פסק בשורש צ"ד שאין ברור דתיהני תפיסה בספיקא דדינא הלא כתב הטעם שפסק רשב"ב דהואיל ותפס יכול לומר קים לי כרש"י משום דלכאורה נראה כרש"י וכו' אם כן נאמר נמי הואיל והדעת מכרעת כנ"ל אין להוציא מיורשי האשה עד כאן לשונו וכן כתוב בדרכי משה סי' כ"ה ובסמ"ע שם ס"ק י"ז בשם מהרי"ק שורש צ"ד ולא היה להם להחליט הדבר למהרי"ק דפשיטא דמהרי"ק שם לא אמר' אלא לפלפולא בעלמא לדחות דברי השואל דאין מדברי הרשב"ב קושיא עליו אבל ודאי להלכה לא ס"ל למהרי"ק הכי אלא דס"ל דה"ה בעלמא מצי למימר קים לי וכמ"ש בשור' קס"א והבאתי לשונו בסמוך סימן ע"ט וכן מוכח להדיא מדברי מהרי"ק שורש קמ"ט שהבאתי בסימן פ"ב וכן כתב עוד מהרי"ק בשורש צ"ב גבי פרוזבול היה לי ואבד דאיכא פלוגת' דרבוותא אי המלוה נאמן בלא שבועה וכתב וז"ל שאין בידינו לכוף להמלוה עד שישבע דהמע"ה אמנם אי הוי תופס מלוה ואומר קים לי כהני רבוותא דאמרי המלוה נאמן בלא שבועה נלע"ד שלא היה כח בידינו להוציא מיד המלוה כמ"ש המרדכי בפ' נערה גבי נדונית חתנים בשם הר"ר שמואל מבונברק דאי תופס חתן ואמר קים לי כרש"י דלא הוה מפקינן מיניה ואף על גב דלר"ת לא זכה וה"נ לא שנא עד כאן לשון מהרי"ק שם. וכן כתוב בתשו' משפטי שמואל סימן קכ"ו דף קע"ב ע"א וזה לשונו ואף על גב דבשורש צ"ד כתב מהרי"ק ז"ל דדוקא גבי נדונית חתנים קאמר רבינו שמואל דמצי למימר קים כפלוני כמבואר שם מכל מקום אמינא דלא מבעיא למה דפסק הוא ז"ל בפוסקים אחרים באופן אחר וכמעט דבריו סותרין אהדדי וצריך ליישבם המעיין וכעת אקצר כו' עד כאן לשונו:

והנה עיינתי והם מיושבים באופן שכתבתי דמ"ש בשורש צ"ד לא כתב רק לפלפול' בעלמא לומר שלא להכריח כן מדברי רשב"ב אבל לקושט' דמילתא לא ס"ל הכי. ונמצאו לא סתרו דברי מהרי"ק אהדדי ואפילו את"ל דסתרי אהדדי ודאי דאזלי' בתר רובא שהרי רק בתשובה א' כתב דדוקא בנדונית חתנים קאמר ה"ר שמואל הכי ובשלש תשובות כתב דלא שנא אם כן פשיטא דאזלי' בתר רוב תשובותיו ובפרט שלא להוציא מהמוחזק ואם כן פשיטא דיותר מסתבר לומר דדעת מהרי"ק דה"ה בכל דוכתי מצי התופס לומר קים לי וכן מבואר בתשובת מהרשד"ם שהבאתי לקמן סימן צ"ז דדעת מהרי"ק דמצי התופס לומר קים לי בכל דוכתין וכן מבואר בכמה תשובות ן' לב ושאר הרבה תשובות האחרונים בשם מהרי"ק. ואפי' תאמר דמהרי"ק ס"ל דלא מצי התופס לומר קים לי רק בנדונית חתנים מכל מקום ודאי לא קי"ל הכי. דהא בסמ"ע סימן כ"ה שם כתב וזה לשונו והמרדכי סוף כתובות פליג וס"ל דיכול לומר קים לי בכל מקום וכן הוא בדרכי משה שם בשם המרדכי סוף כתובות שמצא כן שמהר"מ רגיל לפסוק כן. (גם מהר"מ מרוטנבורג רגיל לפסוק בפלוגתא דרבוותא לא מפקינן מהתופס) ומצאתיו בהגה' מרדכי פ"ה דכתובות וזה לשונו ומצאתי מהר"מ רגיל לפסוק היכא שגדולים חולקים בדבר אי תפס אידך לא מצי מפיק מיניה דא"ל האי אייתי ראיה שהלכה כזה הרב שפסק כן עד כאן לשונו ומביאו מהר"ר לוי ן' חביב בתשובה סימן ל"ז והבאתי לשונו לקמן סימן צ"ז וכן מוכח בפשיטות בתשובת מהר"ר אלי' מזרחי סימן ט"ז דה"ה בכל דוכתי מצי למימר קים לי ויליף לה מדברי רבינו שמואל ב"ר ברוך הנ"ל ע"ש ועוד מצאתי בתשו' הגאונים כן) וכן מצאתי בתשובת הגאונים דפוס פראג סי' כ"ג וזה לשונו שאלת היכא דאיכא שתי תשובות לשני גאונים חלוקים זה על זה וכל א' מבעלי הדינים או הדיינים נקט חד מנייהו היכי עבדינן. תשובה יכריע הדיין הנמצא גדול כפי הזמן הדעת מהאחד שיראה בעיניו ומה שהוא מכריע בלבבו אם נתלה הבעל דין הא' בדברי הגאון האחר אין משגיחין בו ואם שני דיינים חולקים ואין א' גדול מחברו אלא שניהם שוים אם הוא דבר איסור תורה מחמירים ואם הוא דבר ממון מעמידים הדבר ההוא בחזקתו ואין מוציאין אותו מיד הנתבע או התופס עכ"ל. ועוד אוכיח לקמן סי' פ"ח וסי' צ"ז מהרבה פוסקים דתפיסה מהני בפלוגתא דרבוותא אפי' אותן דס"ל דלא מהני תפיסה בתיקו:

תוכן העניינים

תקפו כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה