אור ברסלב
תקפו כהן סימן עד

תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן עד

סימן עג

ומהרש"ל כתב בפרק כיצד הרגל סי' ה' וז"ל בתיקו ובעיא דלא איפשטא נפלה מחלוקת בין הגאונים כי רי"ף ורמב"ם וסמ"ג פסקו גבי ספיקא מהניא תפיסה ור"י בעל התוס' והרא"ש ורוב בתראי סברי דלעולם אין מועיל תפיסה בספיקא דדינא ואף שאין התלמוד מכריע אני באתי להכריע דבודאי דברי התוס' עיקר בדין תיקו שנסתמ' הבעיא בש"ס ולא נפשטה ואין רשות לשום גאון בעולם לפשטה ממתניתין או מברייתא או מסברא דהוי כחולק על ש"ס דרבינא ורב אשי כמו שאין ליישב התיובתא שנאמרה בש"ס אבל כמה בעיות שנאמרו בששה סדרים ולא לפשטה אם היה חכם אחד אפי' בזמנינו מביא ראיה לפשטה הרשות בידו ואזלינן בתריה כו' עד וא"כ בבעיא שלא נפשטה יכילנ' לומר דמהני תפיסתו עכ"ל ולפע"ד אין הכרעתו מוכרחת דנהי דבתיקו אין שום אדם יכול לפשטה מכל מקום מידי ספיקא לא נפקא ויכול התופס לומר שמא כדין עמי ומאן לימא לן דאין ההלכה כהפוסקים דמהני תפיסה מספק דהא מספק בכור אין ראיה כלל וכמ"ש למעלה סי' ה' ו' (יש לכאורה ראיה מסוגיא דספק בכור דמהני תפיסה בספיקא דדינא) ואדרבה יש לכאורה מהתם ראיה דמהני תפיסה בספיקא דדינא דהא איכא אמוראי דהוה ס"ל התם תקפו כהן אין מוציאין מידו אלמא דמהני תפיסה מספק ואפי' מאן דס"ל התם תקפו כהן מוציאין מידו י"ל דדוקא בספק בכור פליג ומהנך טעמי שכתבתי שם אבל בשאר ספק מודה דהא ודאי מאן דס"ל תקפו כהן אין מוציאין מידו פשיטא נמי דס"ל דמהני תפיסה בספיקא דדינא וא"כ אמאי נימא דמאן דפליג פליג בתרתי הא בכל דוכתא כל כמה דמצינן למיעבד השוואה בין האמוראים והפוסקים עבדינן הכא נמי נימא דלא פליגי רק בספק בכור אבל לא בשאר ספק ממון ומהרש"ל לא ירד לחלק בין ספק בכור לשאר ספק ממון ואולי אי הוה שמיע ליה דיש לחלק בדבר וכמ"ש לעיל סי' ה' ו' לא הוה פסק כן או אוני לא ידע מהרש"ל דכל הנך רבוותא טוב' שהבאתי בסימן ע"א ס"ל הכי והוה סבר דהאומרין דלא מהני תפיסה בספיקא דדינא רובא נינהו וכן משמע לכאורה מלשונו שכתב ור"י והרא"ש ורוב בתראי ס"ל דלעולם אין מועיל תפיסה כו' אבל לפי מ"ש בסימן ע"א דהאומרי' דמהני תפיסה הם רובא וגם הם בתראי טפי הלא המה הגאונים והרי"ף והרמב"ם וסמ"ג והראב"ד וה' המגיד ובעל מגדול עוז ורבותיו והגה' מיי' ומהר"מ רקנטי וטור ור' ירוחם ושלטי גבורים וגם דעת הרא"ש יכול להיות כן וגם ר"י בעל התוס' לא אמר דבר בזה וכמו שכתבתי למעלה סי' ד' דיכול להיות דגם ר"י ס"ל דמהני תפיסה בתיקו ודלא כמ"ש מהרש"ל בפשיטות בשם ר"י דלא מהני תפיסה ואולי אי הוה ירד לחלק מהרש"ל בכך באופן דאין מדברי ר"י ראיה לא הוה פסק כן וגם הבאתי בסימן ע"א תשו' מהר"מ אלשיך דס"ל נמי הכי וגם הבית יוסף בשלחן ערוך סבירא ליה הכי בכמה דוכתי וכן דעת מהר"ך ויש כאן יותר מעשר' שליטי' גדולי המורים דס"ל הכי ואפילו אם תרצה לפקפק על מקצתן מ"מ יש כאן על כל פנים עשרה בהם עדה שלמה וקדושה המסכימים לזה וכל בי עשרה ודאי שכינתא שריא. וע"כ צ"ע גדול אם יש להוציא ממון מיד התופס משום תיקו ובפרט שגם דעת הגאונים כן וכמ"ש בסימן כ' בשם ר' ירוחם וכבר ידוע שקשה לחלוק על קבלת הגאונים שסתם דבריהם הם קבלה מחכמי הששה סדרים ולפי דעתי שהיה להרמב"ם דין זה קבלה משם הגאונים דאם לא כן לא היה נזהר כל כך לכתוב בכל תיקו שבששה סדרים ה"ז ספק ואם תפס אין מוציאין מידו והיה לו לכתוב סתם ה"ז ספק. ובפרט שגם דעת מהרמ"א נראה כן וכמו שאבאר בסי' ע"ה וכבר נהגינן שלא להיות נגד מהרמ"א במקום שאין ראיה ברורה לסתור דבריו וכמ"ש בתשו' משאת בנימין סימן כ"ז דף מ"א סוף ע"ב ושארי הגאון החסיד הגדול מהר"ר ישעיה הורויץ סג"ל ז"ל בספרו שני לוחות הברית בדף ע"ד שנהיגין כמהרמ"א בכל דוכתא כי כך קבלנו על עצמינו ע"ש באריכות. וכ"ש להחמיר דהכא חומרא היא להוציא מיד התופס דבכל דוכתא קי"ל בממונא קולא לנתבע:

אך מכל מקום קשה עלי מאוד להורות שלא להוציא מיד התופס בספיקא דדינא כיון דהרמב"ן והרשב"א והעיטור והריטב"א והר"ן והנ"י והריב"ש ס"ל דלא מהני תפיס' בספיקא דדינא וכמ"ש בסימן ע"ג וכן דעת הת"ה סימן שכ"א וכמ"ש שם אף שכתבתי שם דהת"ה פסק כן משום דאישתמיטתיה הרבה פוסקים מכל מקום קשה הדבר לחלוק עליו (ועמש"ל סימן פ' בשם תשובת מהר"ר בצלאל דלא ברורה ליה הך דתרומות הדשן) גם בתשובת מבי"ט ח"א דף קי"ג סוף ע"ב משמע דקיימא לן דבתיקו לא מהני התפיסה. ודברי התשו' מבי"ט ח"א דף קי"ג סוף ע"ב הם שלא בדקדוק) אך נראה לפי עניות דעתי דכתב דבריו שלא בדקדוק שהוציא כן מדברי הגהות מיימוני ותשובת מיי' שהבאתי לעיל סי' ב' ואין מדבריהם שם ראיה כלל דיש חילוק בין ספק דעלמא לספיקא דדינא וכמ"ש לעיל סימן ו' שהגמ"יי גופייהו ס"ל דבתיקו מהני תפיסה ובספ"ט מטוען לא העתיקו רק דברי הסמ"ג דעשין צ"ה שהבאתי לעיל סימן ב' והנה בעל כרחך דהסמ"ג מחלק בהכי וכמ"ש לעיל סימן ו' ואם כן פשיטא דגם דעת הגהמ"יי ותשובת מיי' הוא כן ונראה שזאת היתה דעת אותו גדול בר פלוגתיה דהמבי"ט שם שכ' כיון דסלק' בתיקו הוי ליה למימר כל דאלים גבר כו' ושלא כדת השיג עליו המבי"ט שם בזה מההגה' מיי' ותשובת מיי' דלעי' דס"ל לאותו גדול כהרמב"ם וסמ"ג ושאר הנהו רברבי שהבאתי בסי' ע"א ובסמוך דס"ל דבתיקו מהני תפיסה. ואין מהגהת מיי' ותשובות מיי' ראיה כלל וכמ"ש. ועוד שגם המבי"ט עצמו כתב בח"א בדף קל"ט ע"א וז"ל דאם לא אמדו כמו אם לא היו רופאים מצוים דהוי ספיקא ואי תפסי בעלי המתנה לא מפקינן מנייהו כו' וכ"כ עוד שם בריש עמוד ג' ואפילו נאמר דהוי ספק כמו שכתבתי אי תפס אחר כך לא מפקי' מיניה מטעמא דפרישי' כו' גם בתשובת מהר"ר דוד ן' לב ספר שני סימן מ"ז שהבאתי בסימן פ"ג מבואר דלא מהני תפיסה בתיקו אך כתבתי שם בסימן פ"ד דאין לבנות יסוד על תשובתו זו ע"ש גם בתשובת מהר"ר יוסף ן' לב אביו של מהרד"ן לב בספר סימן ס"ז דף צ"ד ע"ד משמע בפשיטות דלא קי"ל כהרמב"ם דה"ל יחידאה אבל כבר השגתי עליו לקמן סימן קי"ט ע"ש. (י"ל דאפילו הפוסקים דס"ל דלא מהני תפיסה בתיקו מ"מ למעשה מודים דאין להוציא מיד התופס) גם י"ל דאפילו הני רבוותא דס"ל לא מהני תפיסה מכל מקום לענין מעשה פשר דמודים להנך רבוותא שלא להוציא מיד התופס כי היכי דחזינן להרשב"א דאיהו מסכים לבעלי הסברא הזאת דלא מהניא תפיסה ואפ"ה נראה מדבריו דלענין מעשה ואין להוציא מיד התופס וכמ"ש לעיל סימן א' דאפילו בספק בכור גופיה חושש לסברת הרמב"ם דאין מוציאין מידו כ"ש בספיקא דדינא אם כן יש לומר דה"ה שאר רבוותא סבירא להו הכי על כן אני חוכך מאד בדין זה ואין לי הכרע לכאן או לכאן:

תוכן העניינים

תקפו כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה