תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן עב
ובהגה' אשרי פרק יש נוחלין גבי הך בעיא דבבריא היאך אי אמרי' בברי' נמי הלכה כר' יוחנן בן ברוקא דאם אמר על מי שראוי ליורשו שהוא יירש הכל דבריו קיימים או לא דהסכים הרא"ש שם דבעיא לא איפשטא וכתב בהג"ה שם וז"ל, וכך כתב בא"ז דמי שתפס תפס, עכ"ל. והנה משמע דעת הא"ז ג"כ כדעת הפוסקים דמהני תפיסה בספיקא דדינא וליכא למימר דהתם אין שום א' מהם מוחזק דהא פשיטא דהיורשים נקראו מוחזקים כדאיתא בכמה דוכתי בפוסקים וכן בהך בעיא גופא הרי הרמב"ם רפ"ו מה' נחלות והטור וש"ע סי' רפ"א ושאר פוסקים פסקו דאוקמי נכסים בחזקת יורשים וכ"כ בנ"י שם וכתב דאפי' תפס מפקי' מיניה דלאו דידיה שקל דכיון דדבריו בטלים נמצא שהיורשים אחרים מוחזקים בנכסיהם עכ"ל והיינו לשטתו דס"ל בפ"ק דמציעא דבבעיא דלא איפשטא לא מהני תפישה וכמו שהבאתי לשונו לעיל ריש סי' ט' א"כ הא"ז דכתב דמי שתפס תפס ע"כ משום דס"ל דבבעיא דלא איפשטא מהני תפיסה דאל"כ לא היה מועיל תפיסה דהיורשים מיקרי מוחזקים. ואין להקשות ממ"ש בהגה"א פרק יש נוחלין בשם א"ז אפי' תפס לא מפקינן מיניה דתפיסה מספיק' לא מהניא כו' דהתם קאי אס' בכור שתופס חלק הבכורה דלא מהניא תפיסה וכבר כתבתי לעיל סי' ה' ו' שיש פוס' מחלקים בין ס' שאינו תלוי בסברא ובין ס' דדינא:
מיהו (דעת הא"ז וראבי"ה צ"ע) צ"ע שמצאתי בהגה"מ רפ"ו מה' נחלות וז"ל בעי רבא בבריא האיך כי קאמר ר"י בן ברוקה בש"מ אבל בבריא לא או דילמא אפי' בבריא נמי כו' ע"ש וכתב רבינו שמואל השתא דלא איפשטא לן אי א"ר יוחנן בבריא או לא הלכך מספקא לן ומי שתפס תפס עכ"ל וכ"כ ראבי"ה בא"א עכ"ל הגה"מ והובאה בתשו' מבי"ט ח"מ בשאלו' שניות שאלה ב' דף ק"ד ע"ג וא"כ נצטרך לומר דגם ראבי"ה ס"ל בספיק' דדינא מהני תפיסה וכבר הבאתי בסי' י"ד דברי הגה"מ פ"ח מה' חובל שכ' דראבי"ה ס"ל בתיקו לא מהני תפיסה (וכ"כ המרדכי פרק הכונס בשם ראבי"ה והבאתי דבריו לקמן ר"ס ע"ג) א"כ יהיו ד' ראבי"ה שבהגה"מ סותרים זא"ז אלא בע"כ צ"ל דס"ל דהיורשים לא נקראו מוחזקים ואפשר דס"ל לראבי"ה לחלק בין תיקו לבעי' דלא איפשטא וכדעת מהרש"ל שהבאתי בסי' פ"ד דהך דפ"ח מה' חובל הוא חיקו והך דבפ' ט"ו מה' נחלות הוא בעיא דלא איפשטא וזה נ"ל יותר משנאמר דס"ל לראבי"ה דהיורשים לא נקראו מוחזקים שיחלוק על כל הפוסקים דס"ל ונקראו מוחזקים אך שלא מצאתי בשום פוסק קדמון שיחלק בין תיקו לבעיא וע"כ דעת האו"ז וראבי"ה בזה צריך לי עיון
ומ"מ לענין דינא (דין בבעיא דבריא שאמר על מי שראוי ליורשו שיירש הכל אי תפס מי שנתן לו במתנה לא מפקי' מיניה) נ"ל ברך בעיא דבבריא היאך אי תפס מי שנתן לו במתנה לא מפקי' כיון דהאו"ז ור' שמואל וראבי"ה נמי ס"ל הכי ואע"ג דלא אתפרש לן טעמייהו מאי מ"מ כיון דבלאו הכי הרבה פוסקים דבתיקו מהני תפיסה וכמ"ש בסי' ע"א א"כ בכה"ג ודאי לא מפקינן מיניה דנהי דראבי"ה ור' שמואל ואור זרוע אית להו טעמא אחרינא הא כתב מהרי"ק שורש מ"א ומהרמ"א בח"מ סימן כ"ה ס"ב דאפי' אין הרבים מסכימים מטעם אחד אנא כל א' יש לו טעם בפני עצמו הואיל והם מסכימים לענין הדין מיקרי רבים ואזלינן בתרייהו עכ"ל. ואע"ג דבספר שפתי כהן בי"ד ס"ס רמ"ב כתבתי דז"א אלא באיסור דרבנן אבל לא באיסורא דאורייתא מ"מ נ"ל דדיני ממונות דמי בזה לאיסורא דרבנן דהא כ' מהרי"ק בסוף שורש קמ"ט ח"ל ועוד דאפי' היה זה תלוי בפלוגתא דרבוותא מי היא שיורה להקל ומקלו יגיד לו הלא דבר פשוט הוא דבשל תורה הלך אחר המחמיר ומה מאד היתה שגגה גדולה ומכשלה תחת יד מי שאמר דמצי בעל הקאפ"א למימר קים לי כר' שמחה דבעלת ה' פטורה מציצית מההיא שכתב המרדכי בפ' נערה תפס החתן ואמר החתן קים לי כרש"י דמהני ליה תפיסתו דאנן מי מדמינן איסור' לממונא והלא הלכה רווחת היא בישראל עד כי תינוקות של בית רבן יודעין אותם דספק איסורא לחומרא וס' ממונא לקולא ומה ענין זה לזה ודאי גבי ממונא מצי למימר המוחזק קים לי כחד מרבוותא ואע"ג דכשכנגדו חלוק עליו כי התם דר"ת פליג עליה דרש"י דא"ל המוחזק למוציא אייתי ראיה דלית הלכתא כרש"י אלא כר"ת ושקול דהמע"ה אבל הכא גבי איסורא מי יקל ראשו כנגד תורתנו להתיר איסור מספק חלילה לא תהא כזאת בישראל וכ"ש בספק זה כי כל הפוס' אשר כל ישראל שותים מימיהם כמו פמליא של רבותינו בעלי התוס' ורב אלפסי והרמב"ם והבאים אחריהם כולם פסקו שבעלת ה' חייבת בארבע מהם ופשיטא דבכה"ג אפי' בענין ממון לא הוי מצי למימר קים לי כדברי היחיד ודלא ככל חכמי ישראל ואפי' תפס הוה מפקי' מיניה וזה פשוט לכל מאן דנחית לעומקא דדינא דלא גרע מהיכא דסוגיא דעלמא כחד דאזלינן בתריה עכ"ל מהרי"ק הרי אע"ג דס"ל דבאיסור תורה לא מצי למימר קים לי א"כ הכא נמי כיון דבדבר דרבנן הולכים אחרי המיקל וכמו שפשוט בכמה דוכתי א"כ פשיטא כיון דבדרבנן כששניהם מסכימים לדעת א' אע"פ שאין טעמם שוה מיקרי רוב ה"נ לענין ממון וכמ"ש וכ"ש כאן שיש רוב פוסקים מסכימים בטעם א' וכמ"ש בסי' ע"ד ועוד דבממון מצי למימר קים לי אפילו כהמיעוט וכמו שמשמע מדברי מהרי"ק הנ"ל וכ"כ בסי' קכ"ג בשם הרבה אחרונים משא"כ באיסור דרבנן דפשיטא דאזלינן בתר רובא וכמו שנתבאר בח"מ סימן כ"ה ס"ב בהג"ה ובספר ש"ך בי"ד ס"ס רמ"ב ובשאר דוכתי טובא אלמא דחזקת ממון עדיפא מאיסור דרבנן א"כ כיון דבאיסור דרבנן אזלינן בתר רבים אפי' אין טעמם שוה כ"ש בחזקת ממון דמצי המוחזק לומר קים לי כותייהו. וגדולה מזו כתב מהר"ר יוסף ן' לב בס' א' סימן נ"ט דף פ"ז ע"א וז"ל ואין מקום לחולק לחלוק ולמו' דלדעת הרמב"ם אם הצואה אמת היא בטלה מטעם שהוא סובר דהוי דבר שלא בא לעולם הרי היא קיימת מטעם שהוא מחלק בין הדיוט לעניים משום דמסתבר שיוכל המוחזק לומר קים לי כהרמב"ם במ"ש דשכר הבית הוי דבר שלא בא לעולם ולא קים לי כותיה במה שחילק בין הדיוט לעניים עכ"ל:
(דין דבפלוג' דרבוותא מצי למימר קים לי בהא כהאי פוסק ולא קים לי כוותיה בהא) וכ"כ מהר"ר אהרן ן' ששון בתשובה ס"ס ר"ז דמצי למימר קים לי כהפוסק בהא ולא בהא רק קים לי בהא כהפוסק האחר. ובתשו' מהר"ר יעקב לבית לוי סי' כ"ז דף קמ"ז כתב וז"ל אפ"ה ע"כ צריך ראובן לומר תרי קים לי כדי לזכות בדינו דהיינו קים לי כההוא מ"ד דדוקא היכא שהקנהו בכתיבה ומסירה וקים לי כהנהו דסברי דאף במי שאין לו לפרוע לקונה דיכול למחול ובודאי דבנדון כהאי דהמוחזק צריך לאסתייע בתרי קים לי מפקינן מידי המוחזק וכמו שלמדנו זה מדברי מהר"י ן' לב בחלק ג' סימן כ"א וס"א ולמד דין זה ממ"ש התוס' בפ"ק דכתובות גבי סוגיא פתח פתוח מצאתי בד"ה אי למיתב לה כתובה וכו' איברא די"ל בדברי הרב מהר"י ן' לב ז"ל דיראה מדבריו דהן ולאו רפיא בידיה דבסימן מ"ב וסי' נ"ב יראה דמחלק בין פלוגתא דרבוותא לספק ספיקא והביא ראיה מדברי התוס' שכתבו דשם אונס חד הוא והוא סותר למאי דכתב בסימן כ"א וס"א כו' עכ"ל וכ"כ עוד מהר"י לבית לוי בסי' כ"ח דף קנ"ב וכה"ג כתב מהר"ר שלמה כהן בתשובותיו השייכים לס' שני בסי' כ"ד (ועמ"ש לקמן סי' ק"ך וקכ"א) ואישתמיט להו דברי מהר"י ן' לב ספר א' סי' נ"ט שהבאתיו (אישתמיטתי' למהר"ר שלמה כהן ולמהר"ר יעקב לבית לוי דברי מהר"י בן לב ספר א' סימן נ"ט) דכתב להדיא בפשיטות דמצי למימר קים לי כהפוסק בהא ולא בהא ולפמ"ש לקמן סימן ק"ך וקכ"א דאפי' בספק ספיקא מצי למימר קים לי א"כ פשיטא דה"ה דמצי למימר קים לי כהפוסק בהא ולא בהא. וא"כ כ"ש בהך בעיא דבבריא היאך דמהני תפיסה וכמו שכתבתי. כן נראה לי הלכה למעשה: