אור ברסלב
תקפו כהן סימן סה

תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן סה

סימן סד

ואין להקשות א"כ היאך פירש הרמב"ן דברי הרי"ף דפ' השואל דהיינו בתפס ברשות והבאתי לשונו לעיל סימן מ"ג הא סתם תפיסה שהוזכר בפוס' היינו אפי' שלא ברשות לק"מ משום דדברי הרי"ף ודאי שפיר יש לפרש כן לדעת הרמב"ן דמדלא כ' הרי"ף בשום דוכתא דאי תפיס לא מפקינן מיניה רק בהך דאסתר' מאה מעי דבפרק בית כור ולא בשום מקום אחר אלמא דכוונת הרי"ף לאתויי הא דאמרינן התם בפ' בית כור גבי הך דכור בל' סאה בסלע והתם טעמא מאי משום דתפיס הכא נמי הא תפיס וכוונת הרי"ף לומר כי היכי דהתם גבי כור בי' סאה בסלע קאמר בש"ס כיון דתפיס תפיס ה"ה באסתר' מאה מעי דהא מדמה לה להדיא התם בש"ס להדדי וא"כ כי היכי דכור בל' סאה בסלע הוי תפיסה ברשות וכדאיתא נמי בכל הפוסקים וכמו שנתבאר לעיל א"כ ה"ה בהך דאסתר' מאה מעי וגם מדסמכו הרי"ף ענין לו הך דאי תפס להך דרב נחמן דשוכר ומשכיר וכתב דה"מ במטלטלי אבל בקרקעי קי"ל כרב נחמן כו' והך דר"נ מיירי בתפס ברשות וכמ"ש לעיל סי' נ"ח. אבל ודאי שאר כל הפוסקים שכתבו סתמא אם תפס אין מוציאין מידו פשיטא דבכל גווני היא וכ"ש שכתבו כן בהרבה מקומות בסתם. ועוד דבלאו הכי כבר השגתי לעיל סוף סימן ט' אדברי הרמב"ן במה שפי' ד' הרי"ף בתפס ברשות ע"ש וכל זה ברור (אין לפ' מ"ש הפו' דמהני תפיסה בתיקו היינו קודם שנולד הס'):

ומהאי טעמא ג"כ אין לומר דמ"ש הפוסקים דתפיסה בתיקו מהני היינו בתפס קודם שנולד הספק דכיון דכתבו סתמא משמע בכל גווני. ועוד דהרי אותן הפוסקים שכתבו בתיקו מהני תפיסה כגון הרמב"ם וסייעתו לא חילקו בשום מקום בין תפס קודם שנולד הס' או לא. (וכ"כ מהר"ר שלמה כהן ספר ג' סי' פ"ז להדיא דהרמב"ם ס"ל דתפיסה לאחר שנולד הס' מהני אפי' בטענת שמא ע"ש) וגם הסמ"ע שחולק בכך היינו דוקא בשאר ספיקות ולא בתיקו וכמו שהוכחתי לעיל סימן ז' (דס"ל להרמב"ם והסמ"ג דתפיס' מהני בתיקו אפי' תפס אחר שנולד הספק וגם בס' שארית יוסף דף כ"ו ע"ב מוכח דהרמב"ם ס"ל דתפיסה מהני בתיקו אפי' תפס אחר שנולד הספק שכתב שם על מה שהביא הטור בסי' צ' דברי הרמב"ם בסתם ואם תפס אין מוציאין מידו וז"ל וקשה שבסימן שפ"ח כתב שהרא"ש פליג וסובר דלא מהני תפיסה וקשה למה אינו מביא ג"כ הרא"ש בכאן ונ"ל דהכא מיירי שתפס ר"ל שהיה בידו קודם לכך הניזק ישבע ונוטל ובזה מודה גם הרא"ש הואיל והיה בידו קודם שנולד הס' לב"ד אבל בסי' שפ"ח מיירי שתפס אח"כ לכך לא מהני עכ"ל הגם שדבריו אלו אין מחוורים לפע"ד דהא דברי הרמב"ם שהביא הטור בסי' צ' הן הן דברי הרמב"ם עצמן שהביא בסי' שפ"ח והעיקר נראה שהטור לא מיירי בסי' צ' מדיני' אלו וסמך בזה אמ"ש לקמן סי' שפ"ח וכמ"ש הב"ח והשיג על השארית יוסף שבדף כ"ו ע"ד שחלק בין סל לכיס ומלבד זה נראה ד' שארית יוסף כסותרים דבעמוד ב' (בין) תירץ לחלק בין קודם שנולד הספק ובעמוד ד' מחלק בין סל לכיס ונראין הדברים שדברים האחרונים אינם מדברי בעל שארית יוסף ומדברי הב"ח נראה שלא ראה דברי שארית יוסף הראשונים מ"מ מה שנראה להדיא מדברי בעל שארית יוסף הראשונים דלהרמב"ם שהביא הטור בסי' שפ"ח דמהני תפיסה בתיקו היינו אפי' אחר שנולד הס' בזה דבריו נכונים וכמ"ש) ועוד דא"כ לא ה"ל להטור ושאר הרבה פוסקים ואחרונים לעשות מחלוקת בין הרא"ש והרמב"ם ועוד דא"כ הדרא קושית הרא"ש בפרק כיצד הרגל על הרי"ף לדוכתא דה"ל לאתויי הך בעיא דרב אשי דהא נ"מ אם תפס אחר שנולד הס' ועוד דא"כ מאי מקשה הרא"ש על הרי"ף מספק בכור הא התם תפס אחר שנולד הס' ועוד דפשיטא דאינו עולה על הדעת לחלק כלל בתיקו או בעיא בין קודם שנולד הספק או אח"כ דהא מיד בשעת חתימת הש"ס נולד הספק וכמ"ש לעיל סימן ז' ודוקא בעדות דתרי ותרי וכה"ג כ' התוספות והפוס' לחלק בין קודם שנולד הס' או לא משום דהס' נולד בשעת הגדת העדות אבל בספיק' דבעי' הספק נולד מיד בשעת חתימת הש"ס ומה בכך שהמעשה לא אירע לזה עד עתה הרי במעשה אין כאן ס' רק בדין וספק של הדין נולד כבר א"כ כל היכא דתפס מיקרי תפס אחר שנולד הס' ולכך לא מצינו לשום פוסק שיחלק בתיקו כין תפס קודם שנולד הס' או אח"כ רק בהך דפ"ב דכתובות בעדות דתרי ותרי וכה"ג מחלקים בכך ולא בתיקו ואמת שבת"ה סי' שכ"א מחלק גם בספיקא דדינא בין תפס קודם שנולד הס' או אח"כ (דברי הת"ה סי' שכ"א דמחלק בספיקא דדינא בין תפס קודם שנולד הס' או אח"כ צ"ע) אבל דבריו צ"ע ועוד דמכ"ש מוכח מדבריו שם דלהרי"ף וסייעתו מהני תפיסה בספיקא דדינא אפי' אחר שנולד הס' דהא הוצרך שם לפסוק דלא מהני תפיסה מטעם דקי"ל כשינויי דהתוס' דתפיסה לאחר שנולד הס' בספיקא דדינא לא מהני ודלא כהרי"ף כו' יעו"ש אלמא דלהרי"ף וסייעתו בכל גווני מהני:

תוכן העניינים

תקפו כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה