תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן נז
ואחרי אשר בארנו דתפס ברשות מהני לכולי עלמא בין בדין תיקו ובעיא דלא איפשטא בין בספק בכור ובין בספק שבשטר ושאר כל ספיקות חל עלינו חובת ביאור איזו מיקרי תפיס ברשות. הנה בתרומת הדשן סימן שכ"א כתב וזה לשונו אמנם יש לומר דכל חד שנויא דתוס' טעמא קאמר וכולהו מסתברי ולא פליגי אהדדי וכה"ג איתא באשרי פ' הפרה אהא דנזקקין לתובע תחלה ותו דהכא איכא למימר דלעולם תפיס' קודם שנולד הספק מהני לכ"ע אפילו בספיקא דדינא והא דלא מחלקינן הכי אינך שינויי' יש לומר משום דאין נראה להם שפיר לאוקמי ההיא דתרי בהדי שתפס מקודם ולכך מתרצים דאפילו תפס לאחר הספק הואיל וטוען ברי מהני ולשון קושית התוס' משמע בהדיא בההיא שמעתתא דתקפו כהן דכל התופס מספק שלא יכול לטעון ברי מפקי' מיניה ומוקמי' לה בחזקת מרא קמא ורוצה לומר ע"כ אפילו אם תפס קודם שנולד הספק מדמייתי ראי' מחדש העיבור דלמשכיר הוא אליבא דרב נחמן ואע"ג דהשוכר תפיס מקודם ובהיתר (הג"ה ובהג"ה באשרי פרק יש נוחלין בשם מהרי"ח כתב וז"ל דתפיסה לא מהני בספיקא אא"כ תפיס בעוד היה הדבר ודאי קודם שנולד הספק או שטוען ברי שהוא חייב ליה ע"כ) וצריך להתיישב בהא דכתב אשרי סוף פ"ק דבכורות בשם הרמב"ם (צ"ל הרמב"ן) דכל היכא דתפס ברשות מהני תפיסה אפילו בדבר ספק כההוא דשה נדמה פדה בו פטר חמור ונתנו לכהן וכן בפרק יש בכור אם מת הבן בתוך ל' אמר רבי עקיבא אם נתן לא יחזיר וההוא דפרק הספינה כור בל' סאה בסלע ראשון ראשון קנה וכן ההיא דפרק האומנים בספינה שטבעה בחצי הדרך אמרי' נמי אם נתן לא יחזיר וטעמא דכונה משום דמספקא לן בהו וכיון דתפיס לא מפקי' מיניה הכי מפרש לה התם ויש לחלק דהנהו כולהו הבעלים הראשונים התפיסו מדעתם לאותן שהם מוחזקים ותופסים עתה והתפיסו להם אדעת' דהכי דיהא שלהם משא"כ לתופס דבר שבידו בתורת שאלה או פקדון או אפי' אם בא לידו מאליו הואיל ולא התפיסו הבעלים אדעת' דיהא שלו אות' תפיסה לא מהני בספיקא דדינא כך נראה דעת הרמב"ם (צ"ל הרמב"ן) באשרי בבכורות עכ"ל ת"ה שם (עיין ל' הרמב"ן באשרי פ"ק דבכורות לעיל סימן נ' כי שם הבאתי לשונו):