אור ברסלב
תקפו כהן סימן מד

תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]

סימן מד

סימן מג

והנה אחרי אשר בארנו דעת הרא"ש וטור ורבי ירוחם והנמשכים אחריהם בענין ספיקא דש"ס נבאר דעתם בספק שאינו מחמת שנסתפקו בהם חכמי הש"ס אף על פי שאין כאן מקומו עם כל זה יען שאנחנו עסוקים בדברי הרא"ש וטור ורבי ירוחם לא נזוז מדבריהם:

והנה כבר הבאתי לעיל סי' ל"ד דברי הרא"ש דפ"ק דמציעא ופ"ב דכתובות דבתקפו כהן מוציאין מידו דלא מהני תפיסה אלא למי שטוען ברי אבל הכהן הזה אפילו אחר שתפס אין לו אלא טענת שמא הלכך מפקינן מיניה דמוקמי' לה בחזקת מאר' קמא והכי אמר רב נחמן בפרק בית כור גבי מרחץ כו:

והנה (קושיא על דברי הרא"ש פ"ק דמציעא מאי ראיה מייתי מרב נחמן דלא מהני תפיסה בטענ' ספק) קשה לי על דברי הרא"ש אלו מאי ראיה מייתי מרב נחמן דאמר כולו למשכיר דתמיה לא מהני בטענת ספק הא ע"כ התם לאו מטעמא דה"ל טענת ספק לא מהני תפיסה אלא מטעם קרקע בחזקת בעליה קיימא וכמ"ש הרי"ף בפרק השואל דה"מ במקרקעי אבל במטלטלי מהני תפיסה ומייתי לה הרא"ש גופיה התם בפרק השואל ואפי' אי הוי טועני' השוכר והמשכיר ברי הוי דינא הכי ואף על גב דפשיטא דרב נחמן מיירי נמי בטענת ספק וכמ"ש לקמן מכל מקום ה"ה אי הוי טוענין ברי נמי הוי דינא הכי כדמוכח בפרק המקבל (דף ק"י ע"א) דאמרינן התם ההוא שטרא (כלו' שטר משכנתא שאכל המלוה הפירות) דהוה כתיב ביה שנין סתמא מלוה אמר ג' ולוה אמר ב' קדם מלוה ואכלינהו לפירי מי נאמן רב יודא אמר קרקע בחזקת בעליה קיימא הב כהנא אומר כירות בחזקת אוכליהן קיימא והלכתא כותיה דרב כהנא והא קי"ל הלכתא כותיה דרב נחמן דאמר קרקע בחזקת בעליה עומדת התם מילתא דנא עביד' לאגלויי הכא מילתא דעבידא לאגלויי ואטרוחי בי דינא תרי זימני לא מטרחינן ומייתי לה הרב אלפסי והרא"ש התם אלמא דרב נחמן אמר למלתיה אפילו בטענת ברי דאל"כ לא הוי פריך בש"ס מידי לרב כהנא ועוד מדמשני הכא מילתא דעביד' לגלויי כו' אלמא דאי הוי מילתא דלא עביד' לגלויי הוי מפקי' מהמלוה ואף על גב דטוען ברי וכן כתב הרא"ש גופי' שם וז"ל ויראה כיון דקי"ל קרקע בחזקת בעלים עומדת ואין אנו מניחין הפירות ביד המלוה אלא מפני חשש טורח ב"ד אם מתו העדים ונשתקע הדבר מפי אחרי' ויראה לב"ד שלא יוכל המלוה לברר דבריו מוציאין הפירות מיד המלוה ללוה עכ"ל אם כן ע"כ התם טעמא הוא משום דקרקע בחזקת בעלים קיימא אפילו טוען ברי. והרציתי קושיא זו לפני הרבה לומדים וזה אומר בכה וזה אומר בכה וכולם פותרים היו ואין קולם נכנס באזני. וגם אחר כך מצאתי בספר גדולי תרומה שער ס"ח דף שס"ב ע"ד שהרגיש בהך דהמקבל אבל לא הבנתי מש"ש ולענ"ד יש לדחוק דחזקת קרקע אהני' לאחשובי ספק אצל השוכר על דרך שכתבו התו' בסוף השואל דלא אזלי' בתר מאן דתפיס השתא אלא בדליכא חזקת קרקע כנגדה ודו"ק עד כאן לשונו דמכל מקום קשיא כיון דחזקת קרקע אהני' אם כן מאי ראיה מייתי מהתם למטלטלים הא התם שאני דאפילו הוי טוען ברי דינא הכי וכמ"ש:

הג"ה ולי נראה דהרא"ש מפרש הברייתא מיירי דווקא בברי ר"ל שאמרו סתם י"ב דינרין לשנה דינר זהב לחודש ומשכיר טוען ברי בשע' ששכרתי היה כוונתי ודעתי על דינר זהובים לחודש דווקא ושוכר אומר שדעתי וכוונתי היה לי"ב דינרין לשנה תמימה וגם חודש העיבור ואילו לא היה הטעם דרב נחמן דקרק' בחזקת בעליה לא היינו יכולים להוציא מיד השוכר דשוכר אומר אילו הייפי יודע שדעתך וכוונתך לדינר זהב לחודש לא הייתי שוכר מאתך המרחץ ולא איפכת ליה במה שאתה אומר עתה שכך היה כוונתי וגם גבי איסתר' מאה מעי ה"נ כיון שהוא מטלטלים אי תפס הלוקח וטוען שכוונתי היה כך על הפחות אין מוציאין מיד הלוקח ויכול לומר למוכר לא איכפת לי במה שאתה אומר עתה שכך היה כוונתך בשעת מכירה וא"כ לר"ן כשטוען ברי לא מפקי' רק בקרקע משום דמוקמינן בחזקת מרא קמא כיון דיכול להיות ששניהם אומרי' אמת שכל אחד ואחד היה כוונתו כמו טוען עתה (וא"כ מר"ן נשמע דליתא לרב דסוב' דתפי' לשון אחרון וזהו שדקדק הרא"ש בפרק השואל וקי"ל כר"ן ושמעי' מיניה דליתא ולר"ן וכו' ע"ש) אבל כששניהם טוענין ספק ר"ל שלא טוענין בברי כך היה בדעתם אף במטלטלים מוקמי' ליה בחזקת מרא קמא וא"כ שמעי' מרב נחמן דבברי הוא חילוק בין קרקע למטלטלים אבל בשמא לעולם מוקמי' בחזקת מרא קמא (וגם י"ל דהרא"ש הוכיח דלא תיקשי ספק בכור דמוציאין מידו והכא סובר ר"ן דאין מוציאין וקשיא הלכתא אהלכתא מ"ה סובר הרא"ש דר"ן מיירי דוקא בברי כנ"ל) ואם כן ניחא נמי דמבי' הרא"ש בפרק קמא דמציעא הא דר"ן להורות דר"ן מחלק בין קרקע למטלטלין ובסוף כתב הרא"ש כללא כל שברי כו' ובדבר שהוא מסופ' כו' קאי הכל אמטלטלים וא"כ נימא נמי הא דמקשה הששה סדרים בפרק המקבל משום דגם כאן מוקמי' ליה בחזקת המשכיר משום דקרקע בחזקת בעליה קיימא וח"כ אמאי לא נימא גם גבי מלוה אומר שלש וקמתרץ התם לא עביד' לאגלויי ששניהם מודים שלא אמרו בפירוש ואינם מכחישים זא"ז מה שאין כן גבי שטר מכחישים זא"ז כן נ"ל ברור לפרש דברי הרא"ש ונפקא מינה לדינא להגאון מ"ו ז"ל לעולם מיקרי שמא עד שיכחישו בפירוש ולדידי כשטוען שכך היה כוונתו מיקרי ברי ולא מפקי' ממונא מיניה ושאני גבי בכור דא"י הכהן לומר שהוא בכור ודו"ק היטב כי זהו נכון ע"כ הג"ה:

תוכן העניינים

תקפו כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה