תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן מא
קושיא בדברי הרא"ש וטור בבעיא דכשכשה באמתה) אך קשה לפי מ"ש דבדבר של ממון אי הוה הדין ברור היה הבית דין כופים לשלם מודים הרא"ש וטור ורבי ירוחם בספיקא דדינא ואי תפס לא מפקי' מיניה הא כתב הרא"ש גבי בעיא דכשכש' באמתה והבאתי לשונו לעיל סימן ג' וז"ל ולרבותינו האומרים דכל תיקו אי תפס לא מפקינן מיניה בחצר הניזק אי תפס מגבי' ליה נזק שלם ובר"ה אי תפס הבהמה מגבי' ליה חצי נזק ולמאי דפרי' דבתיקו אי תפס מפקי' מיניה בחצר הניזק אי תפס גוף הבהמה מגבי' ליה חצי נזק ממ"נ ובר"ה פטור לגמרי עד כאן לשונו ואמאי לא יועיל תפיסתו בחצר הניזק לגבות נזק שלם דהא ודאי אלו היה הדין ברור דהוי כרגל דהיו הבית דין כופי' לשלם דשן ורגל ממון גמור הוא וגובי' בבבל כיון דמועדים מתחלתן וכדאיתא להדיא בש"ס פרק החובל ובכל הפוסקים. מיהו ממ"ש הרא"ש שם לעיל מיניה גבי בעיא דבעטה והתיזה במקום שא"א לה אא"כ מנתזת ולמאי דפרישית דכל תיקו אי תפס מפקי' מיניה אין נפקותא בבעיא זו אם התיזה בר"ה אבל אם התיזה כחצר הניזק אי תפס מגבי' ליה רביע נזק עד כאן לשונו. לא קשיא דסמיך אמ"ש שם קודם לכן דביעוט הוי משונ' וקנסא הוא אם כן ממ"נ מפקי' דאי הוה קרן אין גובי' בבבל כיון דאין מועד מתחלתו ואי הוי רגל הוי משונה והוי נמי קנסא ולכך מפקי' מיניה ואם התיזה בחצר הניזק אינו גובה אלא רביע נזק והא דבעי ש"ס אי הוי קרן או רגל לאו למימרא דאי הוי רגל הוי משלם נזק שלם מתחלתו דאפילו הוי רגל הוי משונה ולא משלם לעולם אלא חצי נזק אלא דמבעיא ליה אי הוה קרן וחייב בר"ה אי הוי רגל ופטור בר"ה וכן מוכח להדיא בטור סימן ש"ץ שכתב ח"ל ואם הלכה במקום שאי אפשר לה שלא תתיז וביעטה והתיזה מבעיא אי אורחא הוא ומשלם פלג' אי לאו אורחא הוא ויש שינוי לצרורות ואינו משלם אלא רביע ולא איפשט' וכתב הרמב"ם שאם היא ברשות הניזק חייב רביע ואי תפס חצי נזק אין מוציאי' מידו ואם ברשות הרבים פטור דשמא רגל הוא ואי תפס רביע נזק אין מוציאי' מידי דשמא שינוי הוא ואינו תולדה דרגל אנא צרורות בשינוי ולדעת ר"י דלא מהני תפיסה אם תפס בר"ה מפקי' מיניה וברשות הניזק אי תפס גוף המזיק גובי' לו ממנו רביע עד כאן לשונו הרי להדיא דאפילו הוי אורחא לא משלם אלא פלגא וכן יש לדקדק לכאורה מדברי הרא"ש שכתב כאן גבי בעיא דביעטה והתיזה במקום שא"א לה אא"כ מנתזת ולדברי האומרים דכל תיקו אי תפס לא מפקי' מיניה ה"נ אי תפס גוף הבהמה משתל' ממנה ח"נ כו' ואמאי לא כ' נמי דלדברי האומרים דמהני תפיסה גובה נזק שלם אי הזיקה בחצר הניזק וכמ"ש מיד אחר כך גבי בעיא דכשכש' באמת' אלא ודאי הכא לעולם אינו גובה אלא ח"נ. ואם כן לא קשיא בהא מידי אהרא"ש וטור אבל הך בעיא דכשכשה באמתה קשיא וכמו שכתבתי: