תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן יד
ודעת הרמ"ה כתב בטור ח"מ ס"ס תי"ד וז"ל אבל אם זכה בהן קודם שהשביחן מבעיא ולא איפשטא וכתב הרמ"ה שאין מוציאים מידו וא"א ז"ל כתב דמוציאים מידו עכ"ל (לכאורה נראה שגם דעת הרמ"ה דתפיס' מהני בספיקא דדינ') הנה נראה דעת הרמ"ה דס"ל ג"כ דבתיקו ובעי' דלא נפשטה מהני תפיסה וכ"כ הב"י והב"ח שם שטעם הרמ"ה דס"ל כהרמב"ם דבספיק' דדינא נמי אם תפס אין מוציאים מידו וכ"כ בשלטי הגבורים פרק המניח סוף דף י"ז וז"ל ומיימו' פ' ג' מה' נ"מ כתב דלא מפקי' מיניה וכ"כ הרמ"ה והביא הטור ח"מ סי' תי"ד דבריהם עכ"ל הגם שמהר"ר דוד ן' לב ספר א' דף נ"ד ע"א כתב וז"ל הסברא הראשונה סברת הרמ"ה והרב ר' יונה (שהביא הרא"ש פ"ב דכתובות והטוח"מ סי' מ"ו גבי עדות דתרי ותרי) דאפי' איכא תרתי לטיבות' טענת ברי ותפיסה קודם שנולד הספק לא מפקי' מחזקת מאר' קמא ולפי דבריהם ז"ל היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא לא מצי המחזיק לומר קים לי כהני רבוותא אלא דוקא כשהוא מאר' קמא עכ"ל וכ"כ עוד מהר"ר דוד בתשו' ן' לב ספר שני סי' ס"ז דף פ"ב ע"ב (מ"ש מהר"ר דוד ן' לב בתשוב' ן' לב ספר א' דה"ר יונה והרמ"ה ס"ל דלא מהני תפיסה בספיק' דדינא אינו מוכרח) ואין דבריו מוכרחים לפענ"ד דשאני עדות דתרי ותרי מפלוגתא דרבוותא וכמ"ש התוס' פרק חזקת הבתים דף ל"ב ע"ב לדעת רשב"ם דמחלק בכך דאע"ג דבתרי ותרי אוקי בחזקת מאר' קמ' בפלוגתא דרבוותא לא אמרי' הכי וכן כתבתי לקין סי' צ"ו וכן כתבתי לעיל סי' ו' לדעת הסמ"ג והגה' מיי' דמחלקי' בכך דבעדות תרי והרי לא מהני תפיסה אחר שנולד הספק ובספיקא דדינא מהני תפיסה אפילו אחר שנולד הספק ע"ש (קושיא על דברי מהר"ר ד' הנ"ל מסור ח"מ ס"ס תי"ד בשם הרמ"ה) ולכאורה יש כאן מדברי הטור ס"ס תי"ד סתירה על דברי מהר"ר ד' ן' לב שהרי כתב הטור בשם הרמ"ה דבבעיא דלא איפשט' מהני תפיסה ופשיט' דפלוגתא דרבוות' לא גרע מבעיא דלא איפשט' וכמו שפשוט בכל הפוסקים ראשוני' ואחרונים בכמה דוכתי וכמו שיתבאר לקמן סי' ע"ט ופ"ה ופ"ז (וכמ"ש גם מהר' ד ד' לב גופיה שם) ואפשר דמהר"ד ן' לב היה גורס בטור ס"ס תי"ד הרמב"ם במקום הרמ"ה (וכן הוא באמת להדיא בהרמב"ם פי"ג מה' נזקי ממון) אף על פי שבכל ספרי הטור שלפנינו איתא הרמ"א אפשר דטעות נפל בספרים וצ"ל הרמב"ם וכה"ג אשכחן כמה פעמים בטור הרמ"ה שהוא טעות בספרי' וצ"ל הרמב"ם וגם בכאן מוכח לכאורה שהוא טעות וצ"ל הרמב"ם דאם לא כן קשה למה כתב הטור בסימן שפ"ח וש"ץ כמה פעמי' בשם הרמב"ם דבבעיא דלא איפשטא מהני תפיסה ולא הזכיר סבר' הרמ"ה כלל וכאן כתב כן בשם הרמ"ה ולא הזכיר. את הרמב"ם כלל (שוב מצאתי כן בטור כתוב על קלף ישן כושן איתא שם הרמב"ם במקום הרמ"ה) או אפשר דס"ל למהר"ד ן' לב דשאני התם כיון שהיה מונח ברשות הרבים א"כ כיון שלא תפס מרשות שכנגדו עצמו רק מר"ה ס"ל להרמ"ה דמהני תפיסה משא"כ בשאר בעיא דלא איפשט'. כך נ"ל לדעת מהר"ד ן' לב שאין מדברי הטור ס"ס תי"ד סתירה על דבריו:
ומיהו (עוד קושיא על דברי מהר"ד הנ"ל מטור סי' רמ"ב בשם הרמ"ם) קשה על דברי מהר"ד ן' לב ממ"ש הטור בסי' רמ"ב וז"ל וכתב הרמ"ה ואם לא כתבו העדים שאמר להם כן (כלו' כתבוהו בשוקא ובברא) והחזיק בהם המקבל וטוען במתנה גמורה יהביה ניהליה לא מפקי' מיניה דספיקא הוא וכל היכא דקיימא ממונא תיקום עכ"ל והא התם פ"כ לאו מטעמא דמספקא לבי דינא אם המקבל אומר אמת דהא בכה"ג ס"ל להרמ"ה דלא מהני תפיסה גבי עדות דתרי ותרי אלא ודאי התם ה"ט כיון דבששה סדרים פרק חזקת הבתים (ריש דף מ"א) קאמרינן אבעיא להו סתמא מאי רבינא אמר לא חיישינן רב אשי אמר חיישינן והלכתא חיישינן ע"כ א"כ ס"ל להרמ"ה כיון דפלוגתא דרבוותא היא א"כ נהי דפסקינן חיישינן היינו דלא למיגבי ביה לאפוקי מ"ד דלא חיישינן ומגבינן ביה אבל מ"מ אי תפס לא מפקי' מיניה בפלוגתא דרבוותא דמצי למימר קים לי כמ"ד לא חיישינן. (תירוץ על דברי מהר"ד הנ"ל) ויש לתרץ דדוקא התם כיון דחזינן דרב אשי גופיה קאמר חיישי' ולא קאמר פסולה משמע דאפילו: רב אשי גופיה ס"ל דטעמא דחיישינן משום דמוקמי' ליה בחזקתי' וכן משמע מפי' רשב"ם שכתב על דברי רב אשי וז"ל חיישינן לטמירת' ולא מגבי' ביה ואי מגבי' לא מהדרי' עובדא והיינו דלא קאמר רב אשי דלא מגבי' אלא חיישינן דספק הוא והיכא דקיימא ארעא תיקום ע"כ לשונו הרי להדיא דרב אשי גופיה משמע ליה הכי אבל בעלמא היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא ממש אפשר דמודה הרמ"ה דאפילו תפס מפקי' מיניה ודוחק. כל זה נ"ל ברור לדעת מהר"ד ן' לב אכל (ומ"מ אין דברי מהר"ד הנ"ל מוכרחים ויותר נראה דהרמ"ה ס"ל דמהני תפיסה בתיקו) מכל מקום אין דבריו מוכרחים דיכול להיות מבחוץ דהרמ"ה. מחלק בין עדות דתרי ותרי לספיקא דדינא וכמ"ש בסמוך. וגם לפי דמשמע מדברי השלטי גבורים פרק המניח והבית יוסף והבית חדש ס"ס תי"ד דהרמ"ה קאי בשטת הרמב"ם דמהני תפיסה בספיקא דדינא בעל כרחך מוכח לחלק בכך דלא תיקשי דברי הרמ"ה שבטור ח"מ סימן ס"ו אדברי הרמ"ה שבעה"מ ס"ס תי"ד. ועוד דלקמן סימן פ"ח אוכיח מדברי הרמ"ה שבריב"ש סי' ע"ח ושבתשו' מהר"ר שלמה כהן ספר ב' סימן ל"ז דס"ל דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא וא"כ נצטרך לדחוק דהרמ"ה שבריב"ש הוא הרמ"ה אחר מה שאינו נוח לומר כן או שנצטרך לומר דפלוגתא דרבוותא היא אליבא דהרמ"ה דהריב"ש פליג אהרא"ש אסור בשם הרמ"ה וכל זה איננו שוה לי אלא נראה עיקר כדפי' דגם הרמ"ה מודה דבתיקו ובפלוגתא דרבוותא מהני תפיסה:
בהגהת מיי' (גם דעת הגה' מיי' דמהני תפיסה בתיקו) כתבו בפ"ח מה' חובל ומזיק אדברי הרמב"ם דכתב אם תפס הנמסר אין מוציאים מידו וז"ל ובפרק הכונס בעי אמימר כו' וראבי"ה כתב דאי תפיס וכיון דאין התפיסה ברורה לא מהני אבל בס"ה כתב ככל דברי המחבר ולשונו עד כאן לשונו הנה נראה מזה שגם דעת הגה' מיי' כהרמב"ם וסמ"ג מדהביאו דברי הסמ"ג במסקנתם ועוד כיון דכתבו אבל ס"ה כתב כדברי המחבר כו' א"כ משמע דרצונם לומר דראבי"ה ה"ל יחידאה לגבי הרמב"ם וסמ"ג ועיין מ"ש לקמן סי' ע"ב:
והשלטי גבורים (גם דעת השלטי גבורים דמהני תפיסה בתיקו) כתב בפרק נערה שנתפתתה דף תפ"ט ע"ב גבי בעיא דבת יבמה ובת שנים ובת ארוסה דסלקי בתיקו וז"ל נסתפקו חכמים בבנותיהם אם יש להם מזונות כו' ולפיכך אין להם מזונות מספק ואם תפסו אין מוציאים מידם מספק עד כאן לשונו עוד כתב בשלטי גבורים ר"פ אף על פי גבי בעיא דנכנס לחופה ולא נבעלה דסלקא בתיקו וז"ל ה"ז ספק בששה סדרים ומספק אינה גובה תוספ' ואם תפסה אין מוציאין מידם כמו שבארנו למעלה בדין הספק עכ"ל ובב"ח באבן עזר סי' ס"א כתב על דברי הש"ג אלו וזה לשונו וצ"ע אם הדין הוא כך גבי תיקו שבששה סדרים ע"כ. (ועמ"ש בשם הב"ח לקמן סי' י"ח) ואף על גב דבפרק כיצד הרגל ופרק המניח כתב הש"ג דהוי מחלוקת הרי"ף והרמב"ם עם ר"י והרא"ש וכ"כ עוד הש"ג סוף פרק שנים אוחזין דף ס"ו ע"א וכן בסוף פרק המפקיד וכן בסוף פרק הבית והעלייה דף קל"ח סוף ע"א מ"מ פשיטא כיין דכתב בפ' נערה ובפרק אף על פי בסתמא דמהני תפיסה ולשונו שם כתב מעצמו ולא הועתק משום פוסק אלמא סבירא ליה עיקר כהרי"ף ורמב"ם וסייעתם: