תקפו כהן· רבי שבתי הכהן [הש"ך]
סימן ו
(עוד תירוץ על הפוסקים הנ"ל דס"ל בתיקו מהני תפיסה) ועוד נראה בעיני לחלק בין ספק בכור לתיקו דבשלמא בספק בכור לא תני בסברא כלל ואי אפשר בשום פנים בעולם לומר שהוא בכור ודאי ואפילו יהיו כל החכמים שבעולם לפנינו לא יוכלו לומר שהוא בכור ודאי לכך מוציאים מידו משא"כ בתיקו דתליא בסברא ואלו היו חכמי הש"ס לפנינו והיו אומרים שהדין כן היינו שומעים להם רק שמפני שהעלו בתיקו אין אנו רשאין לחלוק על דבריהם ולפסוק דין ברור מה שנשאר אצלם בספק ואפילו הסברא שלנו נוטה לפסוק דין ברור אין אנו רשאין לחלוק על דבריהם א"כ כל שתפס יכול הוא לומר לאידך אייתי את ראיה להוציא כי אמינא הסברא אמת כמו שאני סובר ואפשר של סתמו מתחלה חכמי הש"ס דבריהם והעלו בתיקו לומר שמסופק להם הענין כדי שאם יתפוס האחר אין מוציאין מידו משא"כ בספק הנולד בבכור מצד עצמו (ראיה לחלוק זה מהרשב"א). וכה"ג מחלק הרשב"א להדיא במשמרת כבית דף ס"ו ע"א ע"ש (ואין להקשות דהא בש"ס פ"ק דמציעא מייתי ראיה מספק בכור לשאר ספק דמייתי ראי' מכח כ"ש למאי דהוה ס"ד אספק בכור אין מוציאים א"כ כ"ש בשאר ספק וק"ל:.
וחלוק (תירוץ זה מוכרח לדעת הסמ"ג והגה' מיימן) זה מוכרח לדעת הסמ"ג שהרי גם הוא פסק בעשין ע' דף קמ"ו ריש ע"ב גבי מזיק ממון חבירו בדבר שאין דרכו להניחו בכלי ובעי' זו לא איפשט הלכך אם תפס אין מוציאין אותו מידו עכ"ל וכן כתב אח"כ שם גבי מסור בריש עמוד ג' אם תפס הנמסר אין מוציאים מידו כו' שהרי בפ' הכונס בעי אמימר אם עשו תקנ' נגזל במסור וסלק בתיקו כו' וכ"כ עוד בעשין פ"ב דף קנ"ז ע"ג גבי הקנה השדה לאחר ומטלטלי' לאחר כו' וז"ל ואם תפסן האחר אחר שקנה חבירו הקרקע אין מוציאים מידו שהרי בעיא היא שם ולא איפשט' עכ"ל וכ"כ עוד שם בעשין פ"ב דף קס"ג ע"ב. ובעשין צ"ה דף קפ"ג ע"ג כתב דבספק בכור דמוציאין מידו (
הג"ה ולפי מש"ל סי' ב' תירוץ על הסמ"ג א"כ הכא נמי מיירי בכה"ג ולק"מ ע"ש ודו"ק) ואי אפשר לומר לדעתו החלוק הראשון שכתבתי בסמוך סי' ה' שהרי הוא למד כן מספק בכור לשאר ספק ממון וגם הביא דברי רש"י גבי תרי ותרי וכמו שהבאתי לשון הסמ"ג למעלה סי' ב' אלא ודאי צריך לתרץ כמו שכתבתי עתה דיש חילוק בין ספק בכור דלא תלי' בסברא כלל משא"כ בתיקו. וכן מוכרח בהגה' מיימוני לפי מ"ש לקמן סי' י"ד דס"ל בתיקו מהני תפיסה ובספ"ט מה' טוען כתבו כהסמ"ג בעשין צ"ה וכמ"ש לעיל סי' ב' אלא ודאי כמו שכתבתי (עוד הוכחה בדברי הסמ"ג גופיה מיניה ובי' בעשין ע' דף קמ"ח ע"ג לתירוץ זה) וכן מוכרח בדברי הסמ"ג גופיה מיניה ובעשין ע' גבי מסור דיש לחלק בכך שכתב וז"ל אם תפס הנמסר אין מוציאין אותו מידו אלא נשבע בנק"ח וזכה במה שתפס ואם לא תפס אין מוציאין מיד המוסר אלא בראיה ברורה שהרי בפ' הכונס בעי אמימר אם עשו תקנת נגזל במסור לישב' וליטול אם לא ונשאר בתיקו ושוין ר"ח ור' משה ורש"י שכמו דתיקו דאיסורא לחומרא מכל וכל כך תיקו דממונ' לקולא מכל וכל ולא כדברי רב האי גאון שפירש יחלוקו ועוד שאין הלכה כסומכוס ועוד כי אף סומכוס אינו אומר דבריו כי אם בספק שראוי להסתפק כי ההיא דשור שנגח את הפרה ונמצא עובר' בצדה ואינו ידוע אם קודם שנגחה ילדה או לאחר שנגחה ילדה שאף לבעלי דינין הדבר בספק עכ"ל. הרי להדיא דרוצה לחלק דאפילו אי הוי קיי"ל כסומכוס ל"ד לתיקו והיינו ע"כ מטעם שכתבתי דגבי תיקו יוכל הבעל דבר לומר אין הדבר ספק אצלי אלא הסברא נוטה לי בבירור שהדין עמי (עוד יש ראיה לחלוק זה מרשב"ם ותו' פ' חזקת הבתים וכה"ג ממש מחלקין התוס' פ' חזקת הבתים דף ל"ב ע"ב ד"ה והלכתא בין ספק דתרי ותרי ובין ספיקא דדינא ע"ש ועוד אוכיח לקמן בסימן ל"ד ובסי' צ"ו מדעת רשב"ם והרמ"ה לחלק בכך ואפשר שמטעם זה ג"כ לא כתבו מהרמ"א ומהר"מ יפה ובית חדש בחושן משפט בשום מקום דקי"ל בתיקו לא מהני תפיסה כמו שכתבו בי"ד גבי ספק בכור דקי"ל הלכה דמוציאים מידו וכמו שהבאתי דבריהם למעלה ס"ק ה':