אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק מ › פסוק א

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק מ · פסוק א

פרק מ

הרב מענין ריב, יסר מענין מוסר ר״ל מי שירצה להריב עם אל צריך להיות בו מוסר בדבריו שלא ידבר דברי׳ בטלים, וכן מי שירצה להתוכח עם השם מה שידבר יענה על התוכחת מאי זה כת תהיה, כלומר אם תהיה תוכחת ראויה לדבר בה אם לא, והרמב״ן כתב בזה הפסוק דברי׳ שראוי לשחוק עליהם (ע״ש), ואם חזר השם ויצא מלפניו קול דממה דקה לא בסערה מדוע אמר לו אחר זה הקול פעם אחרת ויען ה׳ את איוב מן הסערה, או שמא ואמר זה הרב כי השם לא קבל תשובת איוב וחרטתו והוסיף לדבר לו בסערה, אבל נראה לי על המאמיני׳ שכל מעשה איוב היה כפשוטו אמר הכתוב שוא ודבר כזב הרחק ממני.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה