תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לט · פסוק כב
ואמר כי הסוס שוחק לפחד ולא ישוב לאחור מפני חרב, עליו תרנה אשפה כי החצי׳ אשר בה נפחתו והנשארי׳ מרננים קול באשפה שהוא הכלי אשר יושמו בו החצים, ורינון כלי הזין הוא שיגעו קצתם אל קצתם במרוצת התופשי׳ אותם בזמן המלחמה, יגמא י״א כמו הגמיאני ר״ל שהסוס יהיה במרוצתו כאלו שותה. הארץ, ונ״ל שיחפר הארץ בכח מרוצתו ויעשה בה כמעין ואגם מים אשר הגומא יצמח בו, ולא יאמין וכו׳ שיהיה קול השופר כשישמענו מרוב שמחתו לשומעו והראיה על זה בדי שופר יאמר האח, בדי היא מלה נוספת בין השמות לתפארת המלה וכמוהו ודי חלב עזים, מרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה שיעשה במחנה כשתקרב עם המלחמה.