תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לט · פסוק יד
שאינה מקננת בסלעים כשאר עופות אבל במקום שבני אדם רגילי׳ בו ושאר החיות, ואמר על החסידה שקננה באדמה, תזורה מענין ויזר את הגזה כלומר הזר אותה, והיה לו לומר תזורם כי זה אמר על ביציה שהם רבים ומנהג הלשון לומר כך על כל אחד ואחד, והקשיח זה העוף לבה על בניה כאלו לא היו לה ונתנה יגיעה לריק לא פחדה עליהם כשאר העופות, ועם כל זאת השכחה ומעוט הבינה שיש לזה העוף על הנהגת בציה ואפרוחיה חכמת השם תנהיגם ותוציאם לאויר העולם.