תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לט · פסוק א
הוסיף לזכור מין אחר מבעלי חיים מפני היות לו קושי הלידה יותר משאר בעלי חיים וזה באמת יקרה להם ליובש מזגם, חולל י״מ מענין חיל כיולדה ואפשר שהוא מענין בריאה כמו חוללה ידו ויהיה תשמור כמו תמתין ואביו שמר את הדבר, ר״ל תמתין עד שתדע זמן לדתן ותעזור אותן, תספור ירחים ימי ההריון עד שתלדנה, יחמלו יגדלו ויהיו ברואים בגופן מענין ותחלימני והחייני, בבר י״א מענין בר ולחם ומזון וי״א תרגום חוצה ברא וזה יותר קרוב, יצאו כי גדלו והלכו להם ואינם צריכי׳ עוד אל אביהם; וכל אלו העניני׳ טבעיים נעלמי׳ מן האדם לדעת סבתם ואיכות ענינם.