תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לח · פסוק טו
הקמחי פי׳ נבכי ים מרוצת המים וראב״ע פי׳ גלי הים, ונ״ל שהוא קרקע הים ויהיה ענינו מענין מבוכה והוא לשון מושאל מפני שענינו מבוכה לחשוב בעמקו ותחתיתו כמו שאמר המשל מה שנראה מן הים פלא ומה שאינו נראה ממנו פלא יותר ור״ל עמקו, והראיה כי כנה חקר תהום עמקו ושטחו אשר מתחת לים והים עומד עליו כי שם תהום משותף למקום העמוק אשר המים הרבים עומדי׳ בו כל מעינות תהום רבה, ואמר התהלכת על דרך משל כלומר התהלכת לטייל בתוכו בלא פחד או פי׳ הלכת במחשבתך לדעת ענינו.