תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לז · פסוק יג
שהגשם עצירתו וירידתו הוא דבר שהשם ישפט בו בבריותיו השפלי׳, ויהיה אם לשבט ליסר בני אדם בהעצר שמים, אם לארצו יהיה ענינו שיהיו מקומות שיהיו מוכרחי׳ למטר בעבור החיות והבהמות שישתו ממנו ושיהיה להם עשב צומח שיתפרנס בו, אם לחסד שימציא השם חסדו עם הארץ ועם עשיבה (יושביה) ויצוה עליהם המטר לרוות אדמתם.