תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לז · פסוק ב
ואמר כי קול הרעם בהיותו נשמע מרגיז בני אדם שאמר הנביא על הקול החזק שמעתי ותרגז בעני, והנה דמה קול הרעם לקול הקריאה וההגיון כי הוא מתחיל מעט מעט והולך ומתחזק ולפעמי׳ עושה תנועות מתחלפות, ומה שאמר מפיו יצא ידוע כי אין לרעם פה ולא לשון אבל אמר זה ע״ד ההשאלה והשיתוף בלשון כלומר כי מן הרעם יצא קול דומה לקול האדם ודיבורו במדרגת תנועתו לבד לא בקול.