תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לו · פסוק ל
ואמר כי הבורא כשירצה לפזר הענני׳ שלא ירד עוד גשם יפרשו על אותם הענני׳ אור השמש להעבירו ארצה וזה אחר שכסה מטר שרשי הים שהם הנהרים והיארים השופכי׳ בו תמיד השומרי׳ אותו והמעמידי׳ אותו על הנחתו הטבעית, כי לולי הנחלי׳ השופכי׳ אל הים היה הים ברוב הימי׳ הולך וחסר ומתגלה בקצותיו גילוי מבואר ובעבור זה קרא הנהרות והנחלי׳ שרשי הים, וזה מה שנ״ל לפרש בו והוא היותר נכון, ולא ראיתי מפרש שפי׳ בו מה שראוי לכתבו כל שכן להאמינו, כי הקמחי אמר ושרשי הים כסא הוא התהום ועיקרו יכסה בעבי׳ כי שם יעלימם ויסתירם, ואיך יהיה פירושו ראוי לקבלו כי אפי׳ המפרש הזה לא הבין עצמו כשכתבו בפירושו, וגם א״ע דלגו ולא פרשו, ולפי דעתי כי באמרו כסה ירצה לומר שימלא אותם הנהרות ממים רבים ברדת מטר על הארץ עד שאפילו שטח הארץ יתכסה מהם בהוסיפם והתפשתם חוצה.