אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק לו › פסוק כז

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק לו · פסוק כז

פסוק כד

קודם שאפרש לך זה הפסוק אקדי׳ לך הקדמה שהיא מוכרחת להקדימה בזה הפסוק והוא זאת, דע כי אחר שתפש אליהוא על איוב בהיותו מצדיק עצמו על הבורא בא לזכור לו רוממות השם לרמות לו בזה כי אין לשום אדם יכולת לדעת סדר הנהגתו ית׳ איך היא ועל כן אמר לו על זה זכור כי תשגיא פעלו, ואחר שבאר זה הענין בכלל בשלשה אלו הפסוקי׳ למעלה מפסוק כי יגרע נטפי מים, בא להאריך עמו בדברי׳ אלו ולבאר לו בפרט מפלאות השם וממעשיו העצומי׳ והנוראי׳ והם הדברי׳ הטבעיים הפועלי׳ והמתפעלי׳ תחת גלגל הירח, והודיעו בזה כי כמו שהפעולות אשר יעשה הבורא ית׳ אינם כדמות פעולתינו ולא יקבצם גדר אחד ולא יחס אחד, כן אין לשום אדם לחשוב על שום אדם שיתחדש עמו ממקרה רע או זר מאד לבקש לו סדר הנהגה כשאר הנהגותינו הרצוניות, ועל כן תמצא שאיוב לא ענה לאליהוא על זה כלל, ותמצא גם כן כי כשהבורא נכנס על דברי איוב וחבריו לא התוכח עמו בשום דבר בעולם כשאר החברי׳ אבל התחיל לספר לו הדברי׳ הטבעיים כולם לא הניח דבר במציאות שלא זכר לו, עד שהתחיל דבריו ואמר לו איפה היית ביסדי ארץ התחיל מן הנקודה האמצעית וגמר במקיף לה באמרו את כל גבוה יראה שהוא הגלגל העליון כמו שאפרשנו במקומו, ועל כן לא הושיבהו איוב ולא התוכח עמו אבל סכל עצמו לפניו ואמר לו כי כל מה שטען עם חבריו היו דברי׳ בטלי׳ ונאמרי׳ בלא דעת ולא תבונה באמרו לכן הגדתי ולא אבין, כלומר שהגדתי לחברי בעניני׳ שלא הבנתי עד עתה, נפלאות ממני ולא אדע שמעתי ממך נפלאות שלא ידעתי ענינם ולא איכות התחדשם ויצירתם אם כן איך אדע שאר הנהגותיך עמי על כן אין אלא לשמוע ואתה תדבר ותשאלני ותודיעני, כי כשענה איוב במענה האחרון שלו לבורא שמע נא ואנכי אדבר אינו רוצה לומר שהוא יאמר לבורא שמע נא ואנכי אדבר אבל בא הפסוק חסר כי משפטו לומר אין לי אלא שתאמר לי שמע נא ואנכי אדבר, והראיה לזה היא שאיוב אמר לבורא אשאלך והודיעני והוא לא שאל לבורא דבר ולא השם ענהו עוד, אבל חתם איוב דבריו ואמר לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר ולא היו עוד דברי׳ מהשם לאיוב ולא מאיוב לשם והבן כל מה שפרשתי לך עתה והתבונן בו כי הוא דרך יפה מאד, ויתבאר לך ממנו שהספר הזה הוא משל ושכל אלו העניני׳ סודרו כך בכונה מן המחבר להסיר ספקות בענין ההנהגה האלהית בזה העולם, והרב אור הגולה הוא אשר העיר את רוח כל בעל דעת להבין כונת ספר איוב בכללו בפרק כ״ב ובפרק כ״ג נחלק השלישי מספר מאיר חשכי׳ הוא ספר מורה הנבוכי׳ והוא זצ״ל היה הראשון אשר הועיל לכל הבאי׳ אחריו בזה הספר ר״ל ספר איוב תועלת שלמה, ואחר שהקדמתי לך זאת ההקדמה אשוב לפרש זה הפסוק אשר ההכרח הביאני למה שהקדמתי בו. המפרשי׳ שראיתי פירושם על ספר איוב היו. ב״ע והקמחי והרמב״ן שהיה מנכבד קהל גירונא קרובה מארצי ברצלונה עיר מושבי ומושב בית משפחתי מימי קדם, ואני זרחיה בן יצחק הצעיר בתוך משפחתי בראותי כי קצרה ידי המפרשי׳ האלה שהם הראשוני׳ ולא פרשו בספר איוב כמספיק כי ראב״ע הוא הראש קצר מאד והאחרי׳ האריכו מעט ולא באו עד תכלית הספר ולא אזנו וחקרו אחר סודותיו ולא ידעו מוצאיו ומובאיו, ואפי׳ בפשט הפסוק כמו שראית בפירושי זה לא הצליחה מלאכתם ולא הבינה דעתם כי אם באחד מני אלף, על כן קדמתי אני למלאות חסרונם ולתקן עיוותם ותפשת על מי שתפשתי ופני שום מפרש לא נשאתי והארכתי לדבר ולפרש כאשר בלבבי, ולא חששתי על הלואי׳ אשר אמרו כי הארכתי ולא ידעו כי אני באמת קצרתי לפי כונת הפסוקי׳ ולפי החכמה אשר תכיל בהם בזה הספר, אבל הדור הרע הזה אשר מחכמה משולל להוט אחר הממון והשלל עוררי חנית קנאתם על ריוח הפשוט האחד על שלש מאות חלל ובערו בית החכמה כאשר יבער הגלל, ונאמר כי שלשה המפרשי׳ שזכרתי למעלה הלכו בזה הפסוק אחר דעת אחת והוא שפרשו כי יגרע נטפי מים ימנע נטפי מים ופעם ירדו מזוקקי׳, ופירושם זה בטל ואין לו ענין כי אליהוא לא בא לספר בתחלת דבריו הטבעיים העדר המעשה והפעולה אשר לאידי׳ כי כשיתחיל שום מחבר ספר לספר בדברי׳ הטבעיים לא יתחיל בהעדר אבל יתחיל בדבר פועל או מתפעל, כי מחבר זה הספר לפי דעת רבי׳ היה אדון הנביאי׳ והחכמי׳ כלם והוא משה רבינו וכשהתחיל לדבר בדברי׳ הטבעיים המיוחסי׳ לאליהוא התחיל בדבר הקרוב מאד והנראה לעין תמיד, ולעולם יתחיל אדם בנקל וזכר מעשה האידים העולים שהם סבת המטר כמו שבאר הפסוק על זה במעשה בראשית באמרו ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה, ועל כן אמר אליהוא כי יגרע נטפי מים ענינו שהבורא ירצה שירדו הגשמי׳ יגרע נטפי מים ממקומם שהוא העבים ואז אותם הטיפות יזקו מטר בהיותם נתכות ארצה לאידו שענינו בעבור אידו של מטר, כי האידי׳ העולים מן הארץ סבה קרובה למטר בהעתרם והתקבצם, או יהיה כינוי לאידו חוזר אל הארץ כלומר לאיד יעלה מן הארץ, ותהיה למ״ד לאידו כלמ״ד אמרי לי אחי הוא, ויהיה נטפי למשקל נבכי ים והנונין נוספות כי נבכי מענין מבכי נהרות, ובפסוק הבא אחר זה באר ענין רדת המטר המתהוה מן האידי׳ והוא מה שאמר אשר יזלו שחקי׳ ירעפו עלי אדם רב.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה