תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לו · פסוק יט
שועך שם דבר מן ולא נכר שוע לפני דל, וענינו נדיבות ומעלה ר״ל שהנדיבות והמעלה לא יצילו לאיוב מן הצרה ולא כל מאמצי כח גם כן יצילוהו ממנה. ונוכל לפרש ג״כ שועך מענין לרוחתי לשועתי ומענין עני משוע, ויהיה היערך היסדר ר״ל היערוך שועך דברי׳ לפני האל לבל תבואך צרה, או יעזרוך כל מאמצי כח להצילך כי צר כמו צרה בצר לו אקרא, והקמחי פי׳ היערוך ממונך שלא תהיה בצרה והענין ההון והכח לא יועילו ביום צרה זולתי דין ומשפט יתמוכו היא קשורה בטלה, ורמב״ן לא הטיב במה שחלק זה הפסוק לשתי כונות (ע״ש).