תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לד · פסוק כ
עם שכל אלו כלומר הדל והשוע ימותו פתאום בחצי ימיהם עד שיתגעשו מהם העם מהיותם חרדי׳ על מיתתם ויעבורו האנשי׳ מזה העולם, ויסירו אביר כמו ויסירו אביריהם וגדולם או אביר מהם יסורו להיות נאבדי׳, לא ביד לא במלחמה אלא המיתה הטבעית שתסירם ותאבדם ר״ל בזה, שאע״פ שכלם ימותו וסוף אחד לכל אין לומר בהם שיהיו שוים בעבור זה ושאין שום עונש אחר ולא גמול אחר כמו שאמר איוב זה ימות בעצם תמו וכו׳, ואמר יחד על עפר ישכבו וכו׳ ע״כ אליהוא שיש השגחה מן הבורא באנשי׳ בחייהם וגם אחר מותם.