אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק לב › פסוק ב

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק לב · פסוק ב

פסוק א

[ב-ג] דע כי שום מפרש לא נתן טעם לאלו השמות שזכר על אליהוא והוא שם אביו ושם משפחתו ושם הלווי שקראו בוזי כי על חברי איוב לא זכר דבר נוסף על עצמם, ועוד שאפילו בשמו כבדוהו ובשם אביו ששם בהם משמות האל ומשפחתו קרא רם, והוא להורות כי דעת אליהוא יותר משובח ויותר אמת מדיעות איוב וחבריו והראיה שהבורא לא צוה לו להביא קרבן, וקראו בוזי מפני שבזה לאיוב ולחבריו. ואותם המפרשי׳ שבקשו תחבולה לאמת מציאת אליהוא כמו שעשו באיוב תחבולה של הבל היא, וכי המחבר ספר איוב אלו זכר שמות זרי׳ מאוד היה כל אדם מרגיש כי משל הוא והיה זה סבה לאבוד הספר. — יש לשאול מדוע חרה אפו ברעי איוב והלא גם הם כעסו על איוב והקלו בו ואמרו כי היה צדיק בעיניו, והטעם כי כעס מפני שלא מצאו מענה כאליהוא והרשיעו לאיוב חנם. דע שענין אליהוא יש לו פנימי וסוד מסודות ההשגחה בלא ספק, והיה נוטה אחת דעת ה*פ* האומר *ב* האומרי׳ *בהמ* *לכה* אלא על צד אחד, והוא שאם היה האדם שלם מאוד *הה* תהוה עליו אבל לא בכל זמן אלא פעמי׳ שלש על דרך משל, וזאת היתה הלצת המלאך כלומר באמצעות אותו השכל הפועל הנק׳ מלאך שהוא לאותו האיש השלם תגיע לו השגת הנבואה ההיא הבאה לו מה השם בו וזה אינו תמיד, ועל כן ספר ענין הנבואה ועוצם יקרתה שהיא תבוא בחלו׳ בנפול תרדמה על אנשי׳ מפני שאין הטבע מפורסם כשאר הטבעי׳ התמידיים אשר לא סרו ולא יסורו מהיותם כן על מנהגם ועל טבעם, וקשר עם זה הדעת ענין שני והוא השמך הענין הטבעי והוא היותי מספר עניני׳ טבעיי׳ כרעש וכברק וכמטר ונשיבת הרוחות ושאר עניני׳ רבי׳ וכל זה לגלות דעתו שהכל נמשך אחר טבע המציאות ואם יש בו שום דבר כיוצא מטבעו פעם אחת או שתי פעמי׳ איננו תמיד אלא לזמן רחוק ובקושי גדול, וכן התבאר בחכמת הטבע שהדברי׳ הטבעי׳ כלם הם או תמידי׳ או הולכי׳ אחר הרוב, ועל אותם שהם מתחת גלגל הירח מן ההוים הנפסדי׳ אמר שהולכו׳ אתר הרוב לא תמיד, וכבר הודיעך הרב ז״ל שאליהוא אע״פ שנראה מדבריו שאינו אומר שום חידוש אלא מה שאמרו חבריו מכל מקו׳ עם ההשתכלות הטוב יתבאר לך הענין הנוסף הנרצה והוא דעת שלא אמרו זולתו מחבריו, והרב לא רצה לגלות דעת אליהוא אלא ברמז רחוק כי בכל המקומות שהוא רואה שום פרץ או הרס בגלוי סוד מסודות התורה הוא מרחיק עצמו מלגלות בו שום דבר, ואל יהיה קלה בעיניך אם תמצא בדברי אליהוא מה שיהיה כנגד דעתו וכנגד דעת שבארתי לך כי זה הוא ענין שתמצא גם כן לכל חבריו כמו שהודיעך הרב ז״ל, ולפי דעתי גם כן ענין החולה שזכר בזה הספור הוא רמז לנפש החולה שהיא כל כך זמן היותה בלתי שלמה משתי המעלות הדבריות והמוסריות אשר בכללם שתי השלמויות הידוע ענינם, אמנם בהיות אדם שלם או ישיג מה שלא השיג קודם שתתרפא נפשו מחליה וישיג האמתיות לפי מדרגתם, וזה הוא שאמר להגיד לאדם ישרו כי למ״ד לאדם היא כמו בעבור ואותה ההשגה הנשגחת מאתו ית׳ הנקראת הלצת מלאך אשר בעבורה האדם שלם וינצל מן המיתה העולמית וזה הענין אמר בו אליהוא שאינו תמיד ולא בכל אדם אלא אחד מני אלף על דרך משל כי טבע המציאות חייב כן.

וירשיעו לאיוב בלא ניצוח תשובה לפי דעת אליהוא, כי הוא ג״כ קראו רשע, ללכת עם אנשי רשע, לאיש כמוך רשעך.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה