תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק לא · פסוק טז
לא מנע הדלי׳ מתאותם כי השלי׳ תאותם ממאכל ומכסות ומן הדומה לאלו, כי מנעורי גדלני החסד כאב ומבטן אמי אנחה עמי הצדקה, וזה אמר להפליג כמו שאמר הנביא בטרם אצרך בבטן ידעתיך וכו׳, וקמחי פי׳ גדל עמי היתום והיה לו כאב ומבטן אמי אנחנה האלמנה ואכבדנה, ברכוני חלציו בעבור כי יתחמם מגז כבשיו שעשה ממנו לבוש כי הגז הוא הצמר שגוזזי׳ מן הכבשי׳, וזכר החלצי׳ מפני שהקרירות מזיק בהם יותר משאר המקומות שבגוף, אם הניף ידו על יתום לגעור בו וגם כי ראה בשער שלו מי שבא לעזור לו לא הניף ידו אפילו על האויב לנקום נקמתו ממנו וכו׳.