תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ל · פסוק ו
[ו-ז] ואותם האנשי׳ הלכו לדור בין רגעי הנחלי׳ ובמקומות החזקי׳ מפחד בני אדם שלא יהרגו׳ שם על שגזלו ברעבתם מזולתם ונכנסו בחורי העפר ובכפי׳ שהם מקומות החלולי׳ והנסתרים — מענין יכפה אף שענינו יסתיר האף והחמה — ואותם שהם מפחדי׳ לגור בחורי העפר ובכפי׳ ילכו אחר השיחי׳ ובין האילנות וילינו בתוכם ויצעקו מקרירות הלילה ולא מחסה מזרם וממטר וילינו תחת החרולי׳ והקוצי׳ ויספרו שם ויתנגעו ונוהקי׳ וצועקי׳ — מענין וספח ה׳ — וי״מ מענק ספחני נא או מענין ונספחו על בית יעקב שהוא כמו ונקבצו, ויותר טוב ליחס הכבד בכבד כי יסופחו מן הכבדי׳ וכן וספח ה׳.