תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ל · פסוק א
ואמר להפלגה ולמשל שאפילו הכבוד לא נשאר לו כי אנשי׳ אשר היו בתכלית הגריעות והפחיתות היו מלעיגי׳ בו, ואחר שזכר כי האנשי׳ הצעירי׳ ממנו לימי׳ משחקי׳ עליו אמר גם כח ידיהם של שאר האנשי׳ המבזי׳ אותי על מה שקרה לי והם אנשי׳ שהם עומדי׳ בשלוה וכח ידיהם תעזור להם למה לי להצטער על זה כי ידעתי כי עלימו אבד כלח, כלומר שמחשבתם תהיה נאבדת מהם ולא תבוא לידי גמר במה שחושבי׳ עלי, כי כלח ענינו הראשון הוא הבישול, תבא בכלח אלי קבר ויהיה אבד כלח מושאל ממנו כלומר שמחשבתם לא תעלה בידם ולא תתבשל עמהם, כי יהיו בחסרון וברעב יחידי׳ וערומי׳ ויהיו עורקי׳ ונסי׳ למקומות היבשי׳ ושהם מבלי ישוב מפחד ומבושה, ותבוא עליהם בלילה אחת שהיא אמש שואה ומשואה ומחתה קרובה, עורקי׳ תרגו׳ נסי׳, שואה ומשואה שניהם ענין מחתה ושממה והרס מענין והאדמה תשאה שממה.