תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כט · פסוק כב
[כב-כג] ר״ל שלא יהיו שוני׳ על דבריו לענות לו מה שיהיה כנגד כונתו, תטף מענין נופת תטפנה, והם מייחלים דברי כאדם שמיחל המטר בזמנו, והם צמאי׳ לשמוע דברי ולקבל עצתי מרוב התועלת, ואם הייתי שותק עליהם ומלעיג בהם לא היו מאמיני׳ זה בי מרוב אהבתם אותי ואפילו היו מאמיני׳ לא היו מבישי׳ אותי, והוא בוחר להם הדרך הישר והוא יושב על כולם בראש השורה כמלך שהוא ראש הצבא והגדוד היוצא אחריו והוא עומד ג״כ עליהם לנחם אותם ולחזק לבם כאדם שמנחם אבלי׳.