תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כט · פסוק יד
[יד-טו] מרוב היותו צדיק במעשיו היה הוא לובש הצדקה והיא היתה לובשת אותו מריבויה והיה כורך אותו המשפט שהיה עושה בין האנשי׳ בהיותו שופט עליהם כמו שהמעיל כורך הגוף והצניף כורך הראש, והייתי עושה צרכיו לעור כאלו הוא בעצמו עושה אותם והייתי מיישיר את דרכו, וכן עשיתי לפסח שלא היה צריך לטרוח בעמקיו.