תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כח · פסוק כד
ואחר שזכר מעלת החכמה ומקורה אמר כי בחכמה ההיא המתפשטת ממנו ית׳ תהיה ההשגחה בתחתוני׳ וזכר היסודות יסוד הרוח והמי׳, חזיז ר״ל הברק כי הרעם והברק יוצאי׳ ממקו׳ אחד וענינם אחד, והברק הוא ניצוץ יוצא מחיכוך הענני׳ החזק הנעשה מכח הרוחות החזקות מאוד הדוחות אותם הענני׳ עד שיבואו קצתם אל קצתם ויצאו מהם ניצוצי אש, וסבת ירידת אותם הניצוצות למטה הוא מעירוב חלק עפרי אשר בהם פעולה עם האידים אשר יתהוו מהם הענני׳, ע״כ העבי׳ העכורי׳ והשחורי׳ מלאי׳ מים ורוח וגם חלק עפרי מעורב בהם ומתנועתם יצא הברק.