תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כח · פסוק א
[א-ב] התחיל לדבר בענינים הטבעים וכיון לספר שבח החכמה אשר בה יושגו הדברי׳ הטבעים כי כן ראוי מחבר ספר חכמה כמו שעשה שלמה בספר משלי, וקודם שדבר בשבח החכמה זכר שני עניני׳ האחד שכל הגשמים להם מקום מיוחד וכל מה שאינו גשם אין לו מקום מיוחד ולא מקום שימצא בו כהמצא גשם בגשם, והשני שכל העניני׳ להם תחבולה והם בעלי קץ ותכלית, והחכמה התחלתה ומקורה הבורא ית׳ לבדו ושהיא דבר שאין לה קץ, ואמר המוצא אשר בו יתהוה הכסף הוא התחלתו והוא מקורו ומקומו, ובאר זה באמרו ומקום לזהב יזוקו כי יש מקומות בכדור הארץ שהשמש יהיה גובר עליהם ויהיה הזהב נמצא בהם ושם יזקו אותו ויבדילוהו מעפרו, וכן מקומות הברזל אשר עפרם כלו ברזל ובאש יבדולוהו מעפרו, והנחושת ניתך ג״כ כהתוך הברזל והוא מקור כשאר המקורות.