תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כו · פסוק ה
המפרשי׳ חשבו כי זה הפסוק יהיה התחלה לספר איוב מפלאות השם וגם א״ע חשב זה, והקמחי לא שם הפרש בין הרפאי׳ ושאר המתי׳ ושיש לשם יכולת לחוללם פעם שנית כענין תשלח רוחך יבראון, ואמר כי י״א הרפאי׳ רמז לגרגרי הזרע, ופירוש הרמב״ן גם כן זר מאוד ורחוק מכונת הפסוק, ונ״ל כי איוב הביא זה הפסוק על בלדד למשל שאין בדבריו תקומה ושורש כמו רפאי׳ שנקברו ונתעפשו באדמה עד שהגיעו למים המעורב באדמה מתחת, ושוכניהם י״ל השוכני׳ עם הרפאי׳ בקבורתם והרפאי׳ הם הילדי׳ שנולדו מתי׳ ולא ראו אור מעולם ולא יקומו מקברם, כי אין להאמין שהרפאי׳ יקומו לתחיית המתים שאין בתחייתם תועלת ואפשר כי בעבור זה כיון המחבר ספר איוב לזכור בזה המקום רפאי׳ ולא שאר המתים.