תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כד · פסוק יב
הקמחי פי׳ ודם חללי׳ והביא ראיה כי הדס הוא הנפש, ואמר שענינו כקול דמי אחיך, ותפלה כמו חזו לך שוא ותפל, והרמב״ן פי׳ ואלוה לא ישים תפלה פירוש קרב לאמת, אבל מה שאמר שהוא נקשר עם פסוק ואל הרך לבי אין לו ענין ולא מקו׳, ומפני שהרב לא הרגיש על כוונת שני הפסוקו׳ כי לא נצמתי, מדוע משדי, עלה במחשבתו לקשור ואלוה לא ישים תפלה עם פסוק ואל הרך לבי, וקשירתו זאת בטלה, ונשוב למקומנו ונאמר, מעיר מתים י״ל כי מרוב החמס והעול שעושי׳ הרשעי׳ יצעקו יושבי המדינות אשר בהם אנשי משפט ומנהיגי המדינות, ונפש חללי׳ י״ל ששמועות ההרוגי׳ מיד הרשעי׳ תגיע לעיר שהיא עיר מתים, ואלוה לא ישים תפלה פי׳ שהבורא לא יחשוב מעושי הרשעי׳ לתפלה כשלא ישים לב על ענינם ולא יחוש על נפש החללי׳ אשר תשוע אליו. ולא ישגיח בה.