תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כג · פסוק א
[א-ה] מרי שיחי ר״ל המרי אשר חבריו עושי׳ על שיחו שהם דברי איוב ואינם מודים לו בדבריו וי״א מרי מרירות, ועדין לא מצא מי שינחמנו על צרותיו ועל כן כבדה ידו על אנחתו כלומר שלא הקלה יד אנחתו מעליו, וי״א ידי נגעי ומכתי, ובאמרו מי יתן ידעתי חזר על אליפז שאמר לו הלאל יסכן גבר, ואמר מי יתן שהייתי יודע למצוא האל ואבוא עד תכונתו בהיותו׳ שופט את הבריות.