אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק כב › פסוק ו

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק כב · פסוק ו

פסוק ה

[ו-ז] אחר שבאר אליפז לאיוב כי לא היה לו להצדיק עצמו עם האל זכר לו מיניו הרעות הנהוגות אצל בני אדם שאין להם יראת שמים ולא הנהגה טובה עם הבריות, להודיע לאיוב כי אם יהיה הוא מצדיק עצמו יהיה מנוי אצל השם מכת אותם האנשים שתמצאנה אצלם אלו המדות הרעות שזכר, כי אין ראוי להאמין שאליפז חשב באמת שהוא היה עושה אותם הרעות או היה חושב בהם בשום פעם, כמו שאמרתי לך זה למעלה כי אדם שהבורא קראו עבדי ונאמר בו גם כן איש תם וכו׳, אין ראוי לחשוב בו שהיה חובל אחיו חנם ושהיה מפשיט ערומי׳ ושאר מה שזכר בו אליפז מן המדות המגונות המצויות ברשעי׳, חלילה לאליפז מזה הדעת, על כן תשתכל במה שפירשתי לך בזה הענין, ולא יתחדש לך בו שום ספק בעולם ולא תפלא על המפרשי׳ אם פרשו אלו הפסוקי׳ כפשוטם וחשבו כי אליפז קרא לאיוב באותן המומי׳ והגנאין במתכוון ממנו, כי הביאם לומר זה על שראו שאמר אחר זה על כן סביבותיך פחים, ולא הרגישו כי כל הספור ההוא שספר אליפז על איוב כלו הוא בלשון הוה ועל כן בא וא״ו ויבהלך בחרק כי אם היה זוכר אליפז מה שקרה לאיוב היה ויבהלך בפתח ולא בחירק.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה